אלה עיקרי ההחלטה:
- החסיון העתונאי הוא זכות חוקתית חשובה ומאבני היסוד של חברה דמוקרטית פתוחה. עם זאת אינו מוחלט.
- (בעקבות הלכת ציטרין) - צורך, שהוא מהותי מבחינת אופי הנושא ובעל משקל כבד מבחינת מידת נחיצות העדות, יכול להצדיק הסרתו של החיסיון.
- החיסיון על זהות מקורות המידע חשוב מהחיסיון על תוכנו של המידע. מטרת ההגנה על מקורות מידע הינה מלחמה בפשע ולא הגנה על העוסקים בו.
- חיסיון על תוכן המידע יכול ויינתן אך ורק במקרים בהם הותנתה מסירת המידע בשמירה על סודיותו.
- "השימוש באותם כלים המשרתים את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, ראוי כי ייעשה בידיים נקיות ובמצפון חף מכל אינטרס אישי. בענייננו, ניכר כי... המבקשים דורשים השמת כלים אלו בידי חשודים, לכאורה, בעבירות חמורות, המבקשים להשתמש באותן זכויות יקרות ערך להשגת מטרתם, שהינה הסטת האשמה מעליהם ועיוות האמת.
- בפרסום מידע מצונזר וממוין שאם יש בו אמת הרי היא חלקית בלבד, מתרוקן מתוכן עקרון חקר האמת המצדיק הענקת החיסיון העיתונאי".
- מתקיימים בעניין זה כל התנאים המאפשרים לבית המשפט (על-פי הלכת ציטרין) להפעיל כוחו ולהורות על הסרת החיסיון העיתונאי.
- היחס בין חומרתן של העבירות החוסות תחת מעטה סודיות, והחיסיון העיתונאי, הינו גורם משמעותי בשיקולי בית המשפט להסרתו. ככל שגוברת חומרתן וחשיבותן הציבורית, כך נוטות כפות המאזניים להסרתו.
- זכותו של הציבור בחשיפת האמת תבוא על סיפוקה דווקא על ידי חשיפת חומר הגלם בכללותו, המצוי בקלטות.