המנצחים והמפסידים של שיתוף הקבצים ב-2005
זמן קריאה:
פחות מדקה
Slyck מפרסם סיכום - חד צדדי משהו, צריך לומר - בנושא שבכותרת. אלה מסקנותיו: בצד המנצחים - ביטורנט (הפרוטוקול האחראי על 60%-80% מתעבורת המידע אצל ספקי גישה לאינטרנט; בכל רגע נתון, עשרה מיליון איש מחליפים קבצים באמצעותו); אפל (בזכות 30 מיליון מכשירי iPod שתרמו כמיליון משתמשי מק ברחבי העולם והעלו את המניה מ- 34 דולר ל- 74 דולר בין ינואר לדצמבר השנה); Limwire (לרגל תרומה נמשכת ל-Gnutella המתבטאת במשהו כמו 5 מיליון משתמשים בכל רגע נתון); רשתות P2P פתוחות קוד (בגלל החסינות מתביעות) ו-ThePirateBay.org (האינדקס המוביל לקבצי ביטורנט). בצד המפסידים - RIAA ("איזה תועלת יש לנצחון בבית המשפט העליון אם אי-אפשר לאכוף אותו?") סוני/BMG (בזכות פיאסקו ה-DRM); שרמן נטוורקס מפעילת קאזה ("ביצה קדמונית של רושעות, רוגלות, וירוסים, סוסים טרויאנים ועוד תוכנות לא נחשקות מצדדים שלישיים"); גרוקסטר (שאם להאמין לסיכום היתה רשת מקוללת מההתחלה ופסה"ד בעליון האמריקאי רק גאל אותה מיסוריה כשהוביל לסגירתה) ורשתות P2P בתשלום ("אם אנשים לא מוכנים להוציא כסף בחנויות התקליטים למה לשם שמיים יהיו מוכנים להוציא כסף להורדה מרשתות שיתוף כשקהילות חופשיות משגשגות?").