בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי יש לבחון האם ההגיון המונע ייבוא מקביל של תוכנות המוגנות בזכויות יוצרים חל גם במקום שבעל הזכות הוא מונופול אדיר ממדים. הקביעה ניתנה בבקשתה של EIM, עד לא מכבר מפיץ מורשה של MS בישראל. השופט עודד מודריק קבע כי "מונופול עשוי להשתמש בהגנת זכות יוצרים שבידו כדי להשיא את רווחיו על ידי מניעת שוק חופשי נעדר התערבות באופן לא מידתי, תוך גרימת פגיעה בציבור הצרכנים שאינה מוצדקת לשם הגנה על כוח היצירה של בעל הזכות." חוק זכות יוצרים, 1911 קובע שהפרת זכות יוצרים ביצירה היא גם יבוא היצירה מחו"ל בעת שהיבואן יודע שהיצירה מפירה זכות יוצרים או הייתה מפירה זכות כזאת אילו נעשתה בישראל. פסיקת בתי המשפט המחוזיים פירשה הוראה זו כאוסרת יבוא מקביל של מוצרים מוגנים. מניעת ייבוא מוצדקת בצורך לקדם את האינטרס החברתי ביצירה שכן אין בעל זכות היוצרים מובטח בהחזר עלויותיו כאשר השוק פועל באופן חופשי וללא התערבות. ראוי לשאול אם הגיון זה מתקיים גם בנסיבות שבהן בעל זכות היוצרים הוא מונופול אדיר ממדים. מונופול עשוי להשתמש בהגנת זכות יוצרים שבידו כדי להשיא את רווחיו על ידי מניעת שוק חופשי נעדר התערבות באופן לא מידתי, תוך גרימת פגיעה בציבור הצרכנים שאינה מוצדקת לשם הגנה על כוח היצירה של בעל הזכות. בנסיבות כאלה אפשר שראוי לשקול גם גישה פרשנית שונה להוראות חוק זכות יוצרים בנוסף, מדובר בחוק שהוא שריר ותקך למעלה מ- 90 שנה ולא ברור אם הוראותיו מותאמות להתפתחויות המודרניות. עם זה, נדחתה הבקשה למתן צו הצהרתי זמני שמותר לקיים ייבוא מקביל של תוכנות המשיבה בלא הסכמתה מן הטעם שהוא חורג מעבר להגנה על זכות לכאורה של המבקשת. עם זאת נאסר על המשיבות לפרסם מכתבים ומסרים ללקוחותיהן שתוכנם מייחס או רומז שהמבקשת עוברת על החוק או שפעילותה פותחת פתח להפצת מוצרים מזויפים או שההסחורה שהיא משווקת אינה מקורית.