הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית הצעת חוק פרטית של חה"כ מלי פולישוק-בלוך ואח', שלפיה תפיסת מחשב אצל אדם פרטי תעשה רק על-פי צו של בית משפט. צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, יינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות. בית משפט רשאי להאריך את הצו לאחר שניתנה למחזיק הזדמנות להשמיע טענותיו. עוד קובעת ההצעה כי אםמחשב או חומר מחשב של אדם נתפס, יאפשר התופס, לבקשת אותו אדם, להעתיק את חומר המחשב. קצין-משטרה מדרגת מפקח-משנה ומעלה (אין דרגת קצונה נמוכה מזו...) רשאי לדחות את הבקשה לתקופה של שלושה חודשים, אם לדעתו העתקת חומר המחשב עלולה לשבש את החקירה. על דחיית בקשה כאמור רשאי מי שמחשבו או חומר המחשב שלו נתפס לערור בפני בית משפט שלום

לקרוא ולתהות - הסדר מתקדם ונאור בהרבה של תפיסת מחשב וחומר מחשב מצוי בסעיף 17 לחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001. לא נראה שהוא הובא לתשומת לבם של המציעים הנכבדים. על-פי הסדר זה קודם לכל תבוצע העתקה של חומר מחשב (ולא תפיסה של המחשב גופו). רק אם היה יסוד להניח שהעתקה עלולה לפגוע בתוצאות החקירה, ייתפס המקור ובידי הבעלים יושאר העתק - אבל תנאי לכך (או לתפיסת מחשב) הוא שיינתן קודם לכך צו בית משפט. כשמשווים את חוק חתימה אלקטרונית להצעת החוק הפרטית שאושרה בקריאה טרומית נראה ששמה של ההצעה החדשה - הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תפיסת חומר מחשב - הגנה על קניין הפרט), התשס"ג-2003 - הוא כמעט בבחינת לעג לרש.