בית משפט השלום בירושלים (השופט שמעון פיינברג) נדרש לאחרונה לסוגיה המעניינת הבאה במסגרת קובלנה פלילית פרטית (ק.פ.117/00) - מאמר משמיץ אודות הקובל פורסם באתר אינטרנט של הנאשמים. האתר מוחזק על גבי מחשב בחו"ל. הזיקה היחידה לישראל היתה פירסום מודעה בעיתון ג'רוזלם פוסט, שהפנתה את הקוראים למאמר. האם יש תחולה לדיני העונשין של ישראל על העבירה? השופט פיינברג השיב לכך בשלילה: כדי שתהיה לדין הישראלי תחולה על העבירה היא צריכה להחשב "עבירת פנים" או "עבירת חוץ" כמשמען בחוק העונשין. כדי שהעבירה תחשב ל"עבירת פנים", צריך שהפרסום יעשה על ידי "הפצתו" לציבור או על ידי "הצעתו" לציבור באמצעות מחשב בישראל. אין לראות בפירסום המודעה בישראל חלק מן העבירה שכן היא אמנם מקדמת את הפרסום שבאתר האינטרנט, אולם אינה מהווה מרכיב חיוני לפרסומו או חלק בלתי נפרד ממנו. מכאן שהפירסום נעשה כולו בחו"ל. המעשים המיוחסים לנאשמים גם אינם "עבירת חוץ" כהגדרתה בחוק העונשין. מכאן שאין תחולה לדיני העונשין של ישראל על המעשה ובית המשפט לא ידון בו. [הערה: רקע רחב יותר נמצא באתר של הלמו].