הצעת חוק פרטית [פ/3672/24] של חבר הכנסת איתן גינזבורג. מטרת ההצעה, לפי דברי ההסבר לה, היא להתאים את חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט - 1959, להתפתחויות בדרכי התעמולה ובפרט השיווק הדיגיטלי. בין היתר מציעה ההצעה להבהיר שאחת ממטרות החוק היא להגן על הזכות לפרטיות, בכדי למנוע מניפולציה בשל עיבוד המידע האישי של אזרחים ושימוש בו לצורכי השפעת יתר עליהם. ההצעה הסדרים שנועדו להגביר את השקיפות בתעמולת בחירות דיגיטלית. ההצעה גם מבקשת להסמיך את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לתת צווי מניעה גם על עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות הנוגעות לדיוור ישיר ולניהול מאגרי מידע.

הצעות חוק זהות הוגשן בכנסת ה-24 על-ידי חבר הכנסת רם שפע [פ/1847/24] ובכנסת ה-23 על-ידי חברת הכנסת תהלה פרידמן [פ/2512/23]; הצעות חוק דומות הוגשו בכנסת ה-24 על-ידי חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב [פ/3152/24] ובכנסת ה-20 על-ידי חבר הכנסת מיקי רוזנטל [פ/2566/20].