החוק קובע הסדר המחייב ספקי גישה לאינטרנט לחסום גישה לאתרי אינטרנט שבהם מתבצעות עבירות המפורטות בחוק, או להורות לשירות איתור אינטרנטי (מנועי חיפוש) להוריד את תוצאות החיפוש של אותם אתרים ("צו הגבלת איתור"). כמו כן, החוק מאפשר במצבים מסוימים אף לתת צו המורה על הסרת האתר משרת אינטרנט (כאשר השרת נמצא בישראל, או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל, או בשליטת תאגיד הרשום בישראל).

החוק קובע כי תחסם הגישה לאתרי אינטרנט שמתבצעות בהם עבירות מסוימות: ארגון הימורים בלתי חוקיים; פרסום תכנים פדופיליים; פרסום מודעות זנות; מכירת סמים מסוכנים; אתרי אינטרנט של ארגוני טרור ועוד. צו חסימה (המכונה בחוק "צו הגבלת גישה"), יינתן על-ידי שופט מחוזי לבקשת תובע מפרקליטות המדינה שהוסמך לכך, אם ביהמ"ש שוכנע, בין היתר, כי הגבלת הגישה לאתר חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה באמצעות פעילות האתר.