(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט משה תדמור ברנשטיין): התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה 2 דברי פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. נפסק - דין התביעה להידחות על הסף באשר לא הוכחו ההודעות והקשר שלהן לנתבעת. לתביעה צורף תצהיר של צד שלישי, ללא תאריך ושהתייחס לעוד נושאים שלא קשורים לתביעה. התביעה היא פרי שיתוף של התובעת עם גוף שמכונה "ספאם אוף", שסייע לה בהגשת התביעה ובעיצובה. העדים מטעם התובעת לא התייצבו לדיון והתובעת כשלה גם בהוכחת ההודעות והקשר שלהן אליה. מעבר להיות ספאם אוף המנוע מאחורי התביעה, היא גם שותפה של התובעת באחוזים מהרווחים היה וייקבע פס"ד לזכותה. בעניין זה קיימים הנחיות והוראות דין שאינן מאפשרות מבנה כזה של שותפות מול בית המשפט. לפי סעיף 60 לחוק בתי המשפט, אין להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות לפי זכות שהומחתה או שהוסבה. החלק של ספאם אוף בתביעה הוא סוג של המחאת זכות או הסבה. ברכישת חלק בתביעת ספאם, פוגעת ספאם אוף בזמנם היקר של אזרחים אחרים שכן היא גורמת למצב בו קיים ריבוי של תביעות ספאם, שהוא במידה מסויימת מלאכותי. הרעיון האצילי שבו האזרח הקטן יכול ליהנות מיוזמתו ולתבוע בגין הודעות שבהן הוטרד, הפך במקרים כמו אלה, שבהם מאחורי הקלעים חברה משתפת פעולה ויוזמת שימוש בזכויות האזרח הקטן, לעסק. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,200 ש"ח.