(פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם אורן כרמלי): התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 35 מסרונים בעלי תוכן פרסומי, מבלי שניתנה הסכמתו המפורשת, וגם לאחר שפנה למוקד הטלפוני הממוחשב של הנתבעת וביקש את הסרתו מרשימת התפוצה, והכל תוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. מנגד, הנתבעת טענה כי התובע נתן את הסכמתו לקבלת תכנים שיווקיים עת ביקש כי הנתבעת תנפיק לו כרטיס אשראי וכן כי ביקש את הסרתו רק עם מסירת כתב התביעה ואז הוסר מיידית. נפסק - אין מחלוקת כי התובע הצטרף למעגל לקוחותיה של הנתבעת. בעת החתימה על מסמכי ההצטרפות, אישר התובע לנתבעת לשלוח לו מידע בנקאי ושיווקי בכל ערוצי התקשורת ובכלל זה באמצעות מסרונים. יש לקבוע כי התובע נתן את הסכמתו לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת. הנתבעת לא קיבלה את בקשת ההסרה של התובע מרשימת התפוצה, הואיל ולכאורה התובע לא השלים באופן מלא את תהליך ההסרה, או הקליד נתונים שגויים. לכל הפחות, גם אם מדובר בתקלה טכנית במוקד ההסרה של הנתבעת, הרי שמשלוח ההודעות לאחר מועד השיחה לא היה "ביודעין" בניגוד להוראות חוק הספאם (הוא תנאי לפסיקת פיצוי לפי סעיף 30א(י)(1) לחוק). התביעה נדחתה.