(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת עפרה צ'רניאק): ערעור על החלטות הרשמת חנה פלינר מהתאריכים 19.3.2015 ו- 19.7.2015 [ת"א 30008-10-13], שעניינן, מחד, בבקשת המשיבה 1 לבטל היתר המצאה מחוץ לתחום שניתן נגדה, ומאידך, בבקשת המערערת להכיר בתוקף המצאה שנעשתה למשיבה 1 בישראל באמצעות מורשה (נציג המשיבה שהגיע לכנס בישראל). נפסק - 

• ממצא הרשמת לפיו ניסיונה של המערערת לבצע המצאה בכנס בישראל "נועד לעקוף את מתן ההחלטה ע"י בית המשפט" לא נסמך על חומר הראיות שפניה, כי אם על "אבחנה לעניין הנטלים" שאין בה כשלעצמה יסוד איתן לקביעה החמורה כי "מדובר במקרה הנדון בניצול לרעה של ההליכים המשפטיים". מדובר במקרה קונקרטי התחום לנסיבותיו ואשר הרשמת לא הצביעה על ראיות כלשהן לביסוס מסקנתה.
• קיימות דרכים שונות וחלופיות להמצאת כתבי בי-דין והאפשרות להמציא כתב תביעה לאדם המשמש כמורשה בהנהלת עסקים מטעם הנתבע קיימת גם במקרים בהם הנתבע נמצא מחוץ לתחום השיפוט בו מוגשת התביעה. לא נמצא עוגן לקביעה כי המערערת ניצלה לרעה את הליכי בית המשפא והיא מבוטלת.
• במקרה זה התקיימו היסודות העובדתיים של תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. המורשה כאן הוא סגן נשיא במשיבה, עובדה המצביעה מאליה על כך שניתן להניח בהסתברות גבוהה שיביא לידיעתה את עובדת הגשת כתב התביעה ואת תוכנו. על אחת כמה וכמה מקום שהמשיבה נמנעה במכוון מלהציב גרסה נגדית בתצהיר. עובדה זו מחזקת את עמדת המערערת לא רק לגבי אינטנסיביות הקשר, אלא גם את עמידתה בדרישה להתקיימות פעילות עסקית בישראל. נציג המשיבה היה הדובר הראשי בכנס והוא אחראי בין השאר לקדם את החזון הטכנלוגי של המשיבה. נציג המשיבה נכח בכנס כדי לקדם את המטרות העסקיות של החברה המשיבה. ההמצאה לנציג המשיבה בישראל כמוה כהמצאה למשיבה.
• המשיבה לא הצליחה להראות כי עניינה נמנה על אותם המקרים הנדירים בהם ייפסל תוקפה של המצאה לנתבע זר בתחומה של מדינת ישראל (כגון במקרה בו התובע גרם לנתבע להגיע לישראל בדרכי רמיה). טענות המשיבה בעלמא על עוולות בנזיקין שבוצעו כלפיה מוטב שלא היו מועלות. בית המשפט קנה סמכות לדון בתביעה והמשיבה לא הצליחה לבסס את הטענה כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות.