(הכרעת-דין, שלום ת"א, השופטת לימור מרגולין-יחידי): הנאשם הורשע בפרסום לשון הרע בחמישה מתוך שישה פרסומים, וזוכה מעברה של פגיעה בפרטיות. בין הנאשם, בנו של יצחק שדה, ובין שכניו הקובלים, קיימים סכסוכים ממושכים. הרקע לסכסוך הוא השימוש בשטחים הציבוריים בקרבת "בית וגן יצחק שדה", המשמש להנצחת זכר האלוף יצחק שדה ושבו אף מתגורר הנאשם. הקובלים טענו ש-6 סרטים שהעלה הנאשם לרשת משפילים ומבזים אותם, חלקם אף מייחסים להם מעשים פליליים ותכליתם השמצת הקובלים. כן טענו שהנאשם פגע בפרטיותם כאשר הציב מצלמת אבטחה המופנית לכניסת ביתם. הנאשם לא חלק על העובדה שפרסם את הסרטים, אלא התמקד בהגנות השונות שמעניק החוק. לטענתו, הסרטים משקפים את האמת ופרסומם נועד להפנות את הציבור למעשיהם האלימים של הקובלים הפוגעים בבית יצחק שדה. כן טען להגנת תום הלב ולהגנה לפי חוק הגנת הפרטיות. נפסק - ששת הסרטים עולים כדי פרסום לשון הרע שכן הקובל מוצג כדורס מדרכות, כפועל בצורה כוחנית ואלימה, כמי שמבצע פעילות המצריכה רכב מילוט, כמעלים ראיות, כקשור להליכים פליליים ועבריינים ועוד. ביחס לחמישה מן הפרסומים הוכחה כוונה לפגוע. הנאשם לא הצביע על מטרה לגיטימית אחת לפרסומים שאינה קשורה לפגיעה בקובל, וברור כי לכל הפחות המניע של פגיעה בשמו הטוב של הקובל עמד לנגד עיני הנאשם. ייחוס עבירות פליליות לאדם מהווה בדרך כלל לשון הרע. אין לקבל את ההגנות השונות שהעלה הנאשם. יש לדחות את הגנת "אמת דיברתי" כיוון שבחמישה מתוך ששת הסרטונים הנאשם לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע את בית המשפט שדיבר אמת ולא קיים אף עניין ציבורי בפעולות הנטענות. באשר לסרטון הנוסף, יש לקבל הגנה זו, מאחר שהנאשם הוכיח את אמיתות דבריו ופגיעה ברכוש הציבור, כפי שיוחס לקובל בסרטון, היא בעלת עניין ציבורי. אין לקבל את הגנת תום הלב. מדובר בפרסומים שהופצו על ידי הנאשם באופן אקטיבי והגיעו למאות צופים, ואף עולה כי הנאשם פעל בכוונה לפגוע באופן העולה על הסביר. הפרסומים חורגים מהבעת דעה. יש לדחות אף את הטענה שהצבת המצלמות פגעה בפרטיות, מכיוון שאמנם הצילום אינו יכול ליהנות מהגנה של פגיעה שאין בה ממש, אבל הוא יכול ליהנות מהגנה של קליטה באקראי של פתח הבית. כמו כן יש לדחות את טענות הנאשם להגנה מן הצדק.