ת"א 43790-08-11 רהיטי מעיין בע"מ נ' מכמל ואח'
(פסק-דין, שלום י-ם, השופטת דורית פיינשטיין): תביעת לשון הרע, שמקורה בשורת פרסומים באמצעי התקשורת השונים, לרבות באתרים יוטיוב, פייסבוק, חדרי חרדים וכן בערוץ 10. התובעת משווקת ומוכרת ריהוט. מקור המחלוקת בין הצדדים במערכת ישיבה שרכשו הנתבעים מהתובעת וניסיונם להחזיר את מערכת הישיבה לחנות התובעת, תוך חילופי דברים קשים בין הצדדים (אירוע שתועד במצלמה על-ידי הנתבעים). שתי תביעות קטנות שהגישו הנתבעים נגד התובעת (האחת לביטול הרכישה והשנייה תביעת לשון הרע) נדחו על-ידי ביהמ"ש לתביעות קטנות בי-ם. הנתבעים פרסמו את הצילומים מחנות התובעת, יחד עם כיתובים שמכפישים את התובעת ובין היתר כי התובעת מסרבת לקבל מוצרים בחזרה בניגוד לדין, כי עובדיה אלימים ועוד. בקשת התובעת לחשיפת פרטי משתמש באתר חדרי חרדים נדחתה על-ידי בית המשפט. נפסק - פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות יוצר השתק פלוגתא, על כן הנתבעים אינם יכולים לשוב ולטעון כי התובעת הפרה את ההסכם עמם ואת חוק הגנת הצרכן, שעה שטענה זו כבר נדחתה. יש לדחות את טענת הנתבעים כי התובעת אינה יכולה לתבוע פיצוי כספי ללא הוכחת נזק. יש לדחות את טענת הנתבעת 1 כי לא פרסמה דבר, שכן היא נעדרת ידע טכני לפרסם באינטרנט. יש לייחס מהימנות נמוכה לעדות הנתבעת 1. אף אם לא פרסמה את הדברים בעצמה, ולא היתה פעילה באינטרנט, הרי שהיא עשתה את הדברים באמצעות קרובי משפחתה והיתה שותפה להחזרת הספות, לצילומים, להתייעצויות המשפחתיות סביב הפרסומים וגם לדחייה של בקשת התובעת כי הפרסומים יוסרו. הנתבעים טענו כי פרסום באינטרנט אינו פרסום כהגדרת חוק איסור לשון הרע. פרסום באתרים, בלוגים, פורומים וכדומה הוא פרסום לכל דבר ועניין, ככל פרסום אחר בעל פה או בכתב. מקום הפרסום רלבנטי רק ככל ששוקלים את גובה הפיצוי ואת מידת ההפצה לה זכה. לא עומדת לנתבעים הגנת אמת דיברתי או הגנת תום הלב. הפרסום נועד להזיק לתובעת ולהלך עליה אימים, כדי שתסכים להחזיר את מחיר הספה. ניסוחו הבוטה של הפרסום, תפוצתו שוב ושוב בעוד אתרים, הפניות לעורכי תכניות טלוויזיה ועוד, מעידים על חוסר תום ליבם של הנתבעים. אין להפריד ולפצות בגין כל פרסום ופרסום, בטח לא שעה שמדובר בפרסומים שחלקם איזטוריים ושפורסמו על-ידי אנשים פרטיים. יש גם לשקול את חלקה של התובעת בהתנהלות שקדמה לפרסומים. הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד סכום של 10,000 ש"ח וכן ישאו בהוצאות בסך 2,500 ש"ח ובשכר-טרחה בסך 3,500 ש"ח.