(גזר-דין, שלום ירושלים, השופט אלכסנדר רון): הנאשם הורשע בשורת עבירות במסגרת שתי הכרעות-דין נפרדות [ת"פ 40102-06-10] ו-[ת"פ 31579-11-11], המהוות נגזרות של פרשה כוללת אחת ולכן הוחלט על גזירת דינו על בסיס הרשעתו בשני כתבי האישום. בין העבירות ניתן למנות עבירות בתחום המחשבים, הפרטיות וכן עבירות כלכליות. נפסק - מתחם הענישה הכולל ההולם את העבירות בהן הורשע הנאשם הוא בטווח שבין 4 חודשי עבודות שירות ל-16 חודשי מאסר לריצוי בפועל. עם כל הנכונות שיש לביהמ"ש לייחס משקל הולם למכלול נסיבותיו האישיות של הנאשם (לרבות גילו הצעיר של הנאשם והעדר עבר פלילי), הרי כשעל הפרק מקבץ סדרתי של עבירות, לרבות עבירות תרמית, עבירות על חוק המחשבים ועבירות על חוק הגנת הפרטיות, לא ניתן לקבל את בקשת הנאשם לביטול הרשעתו. חומרה מיוחדת בפרשה זו נובעת מכך שאין על הפרק מעידה חד-פעמית. לאותה עת היתה התנהלותו העבריינית של הנאשם סדרתית. חשיבות ממשית נתונה גם לעובדה שנתקבצו לפרשה זו עבירות בהן ניתן לאבחן הן מרמה חוזרת ונשנית, הן עבירות על חוק המחשבים והן עבירות על חוק הגנת הפרטיות (נושא הראוי להדגשה מיוחדת). היה במעשי הנאשם, בנוסף למעשי הרמיה שביצע, משום פגיעה בפרטיותם של המתלוננים שפרטיהם האישיים הגיעו לידיו. עם כל זאת, קיימים טעמים שבעטיים ראוי במסגרת מתחם הענישה לגזור את עונשו של הנאשם תוך הטיה ברורה לצד התחתון של מתחם זה, על יסוד משקלם המצטבר של טעמים מסוגים שונים (לרבות הודיית הנאשם, הליך השיקום שעבר, גילו של הנאשם והעדר עבר פלילי). לצד השיקולים לקולא, מחייב ביהמ"ש ליתן משקל גם לעקרון ההלימה ולצורך להרתעת הכלל שהולך ומתעצם ביחס לעבירות המתבצעות במרחב הקיברנטי ותוך שימוש מגוון ומשתנה במערכות תקשוב. על הנאשם נגזרו מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, קנס של 2,250 ש"ח ופיצוי למתלוננים.