(גזר-דין, מחוזי חיפה, השופטת דיאנה סלע): הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון למעשה מגונה וריבוי עבירות של החזקת פרסומי תועבה. הנאשם (66) ניהל תשעה חשבונות ICQ ובכולם רשם במרמה שם משתמש וכינוי בדויים. הנאשם יצר במרמה מצג שווא, לפיו החשבונות הופעלו על-ידי בחור צעיר ונאה. באמצעות חשבונותיו השונים, יצר הנאשם קשר עם קטינות, כשהוא מציג עצמו כבן 17. עקב מצג השווא שהציג, הסכימו הקטינות להתכתב עם הנאשם התכתבויות בעלות אופי מיני ולבקשתו אף שלחו לו תמונות עירום שלהן. הנאשם שמר תמונות אלו במחשבו. בחיפוש שנערך בבית הנאשם נתפס מחשב שהכיל מספר רב של תמונות תועבה של קטינות בעירום. נפסק - עסקינן באדם מבוגר, נעדר עבר פלילי, אשר ביצע סדרה של עבירות חמורות וגרם נזק ממשי לקורבנותיו. העיקרון המנחה בגזירת עונשו של נאשם הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. אין צורך להכביר במילים על חומרת מעשיו של הנאשם, שניצל את תמימותן, חוסר ניסיונן וחולשתן של המתלוננות הקטינות, שיכלו להיות נכדותיו. הנאשם בנה לעצמו שיטה, דפוס פעולה מתוחכם ובמשך כשלוש וחצי שנים פעל לפיה כלפי המתלוננות, תוך שימוש בתוכנת ICQ וברשת האינטרנט - זאת, לשם סיפוקו המיני, ביזויין והשפלתן של המתלוננות. על-אף שמעשיו של הנאשם אינם מצויים בפני עצמם ברף הגבוה של עבירות המין, ולא כללו מגע, קיימת החמרה בנסיבות ביצוע העבירות, עקב גילן של הקטינות שנפלו ברשתו של הנאשם המתחזה, מספרן, משך ביצוע העבירות ועוד. העבירות שביצע הנאשם גרמו למתלוננות נזק נפשי שיכול וילווה אותן כל חייהן. כמו כן, אין להקל ראש בפגיעה הנלווית במשפחותיהן של המתלוננות. מן המפורסמות היא כי התקשורת באמצעות רשת האינטרנט גרמה לשינוי מהפכני בדפוסי התקשורת של בני אדם. בצד היתרונות הרבים למגוון האפשרויות שנפתח בפני הציבור הרחב, יש לתת את הדעת גם לקשיים המלווים את הטכנולוגיה המתחדשת בקצב מסחרר. האנונימיות ברשת, המאפשרת הסתרה מכוונת של זהות המתקשר, מזמנת גם אפשרות להתחזות והולכתו של הצד האחר שולל. גם קטינים נוהגים לא אחת להציג עצמם בשם ובכינוי בדויים ולמסור פרטים שאינם נכונים לגבי גילם והוויתם. יש לקחת בחשבון כי קיימת חובה להגן על הקטינים ובעיקר הצעירים שבהם, אשר מנגנוני ההגנה שלהם טרם בשלו לזהות סיכון וסכנה בקשר אנונימי זה. במסגרת הסדר הטיעון, הוגבלה המאשימה לטעון לעונש של עד רף עליון של 18 חודשי מאסר. לאחר ששקל ביהמ"ש את מכלול השיקולים לקולא ולחומרא, הוא גזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כולל בסך 55,000 ש"ח למתלוננות.