(פסק-דין, תביעות קטנות ב"ש, השופט ישעיהו טישלר): תביעה מכוח הוראות סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ('חוק הספאם'). התובע התקשר עם הנתבעת בהסכם לקבלת שירותי רט"ן (רדיו טלפון נייד). לפי ההסכם, אישר התובע לנתבעת לשלוח אליו את החשבונית החודשית בדוא"ל וכן איפשר לה לשלוח אליו דברי פרסומת מטעמה. בחשבוניות החודשיות ששלחה הנתבעת לתובע, הוטבעו דברי פרסומת שעניינם במבצעים שמציעה הנתבעת ללקוחותיה. לאחר שהנתבעת שלחה לתובע הודעה שכללה פרסומת בלבד, דרש ממנה התובע לא לשלוח אליו "פרסומת מכל מין וסוג שהוא בעתיד". הנתבעת המשיכה לשלוח לתובע חשבוניות הכוללות תוכן פרסומי. מכאן התביעה. נפסק - הפרסומות שנשלחו לתובע היו הצעות לחבילת שיחות לשוהים בחו"ל, שצורפו לחשבונית החודשית של התובע. עניין ההודעה הפרסומית הנפרדת בהצעה לרכישת מכשיר iPhone 5 מהנתבעת. אין מחלוקת כי התכנים עליהם מלין התובע מהווים "דבר פרסומת" כהגדרתו בחוק. היסטורית, נתן התובע את הסכמתו המפורשת כי הנתבעת תשלח אליו חומר פרסומי. הודעת הסירוב נשלחה על-ידי התובע רק בעקבות המסר הפרסומי שנשלח במנותק מהחשבונית החודשית. האם הודעת התובע כי אינו מוכן עוד לקבל פרסומות מחייבת את הנתבעת להפסיק ולצרף לחשבונית החודשית הודעות פרסומת, או שהיא מתייחסת רק להודעות שמטרתן היחידה היא פרסומית?

הנתבעת טענה כי צירוף פרסומת לחשבונית החודשית הינו דבר שבשגרה, המותר לה בהתאם לרישיון הכללי מטעם משרד התקשורת. סקירה נרחבת של הרישיון מעלה ספק אם זכות זו כלל קיימת. הזכות הוקנתה לנתבעת בהסכם שכרתה עם התובע. משהודיע התובע כי הוא מסרב לקבל פרסומת מכל מין וסוג - הזכות שניתנה לנתבעת לשלוח לתובע גם פרסומות המצורפות אל החשבונית החודשית באמצעות הדוא"ל - פקעה. משהמשיכה לעשות כן הנתבעת, הפרה את האמור בחוק התקשורת. הנתבעת אינה יכולה לחסות בהגנת החוק ביחס לפרסומות לסוגי מוצרים / שירותים שהתובע מקבל ממנה, כיוון שהתובע הודיע על סירובו לקבל פרסומות מכל סוג שהוא. לפיכך, כל ההודעות הפרסומיות שנמסרו לתובע, החל מהודעות הסירוב ששלח, מהוות הפרה של החוק. דינן של הודעות פרסומיות הנשלחות בדוא"ל אינן כדין הודעות הנשלחות במסרונים, או באמצעות מערכות חיוג אוטומטיות, כשהאחרונות עלולות להפריע את מנוחת התובע בכל עת ובכל מקום. גם דינן של 6 הודעות פרסומיות המועברות בדוא"ל בצמוד לחשבוניות החודשיות, אינן כדין עשרות או מאות הודעות הנשלחות לצרכן בכל אמצעי שהוא. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי של 800 ש"ח והוצאות בסך 200 ש"ח.