(פסק-דין, שלום ירושלים, השופט גד ארנברג): התובע טען כי הנתבעים, חברה עוסקת בטיולי ג'יפים ומנהלה, עשו שימוש בתמונה שצילם, לצרכיהם המסחריים, כאשר פרסמו אותה באתר האינטרנט של החברה ללא רשותו וללא ציון שמו. הנתבעים טענו כי כלל משתתפי הטיול, לרבות התובע, צילמו את הצילום הרלבנטי (ג'יפ המזנק מעל תלולית עפר). כן נטען כי מדובר בתמונה שנלקחה מאתר של חברת הטיולים של מר עופר אוגוש, שהיה המדריך בטיול הרלבנטי ואשר הוא שאישר את השימוש בתמונה לנתבעים. נפסק - התובע לא הצליח להוכיח שהתמונה שפורסמה באתר הנתבעים צולמה על-ידו. מהעדויות עולה כי מדובר בטיול רב משתתפים, שרבים מהם צילמו את הטיול ואת מעוף הג'יפ. התובע, כמו משתתפים אחרים, מסר את התמונות שצילם למארגן הטיול ואלה פורסמו באתר של מר אוגוש. האחרון אישר כי פרסם תמונות רבות שצולמו בטיול וכי לא ניתן לדעת איזו תמונה צולמה על-ידי מי. גם אם התובע צילם את התמונה, הרי שהוא לא אסר את השימוש בה בעת שמסר אותה למר אוגוש. התובע, ככל שצילם את התמונה, מסר את הזכויות בה למר אוגוש, שאף פרסם אותה באתר שלו כיומן מסע. די בכך להוות הסכמה של התובע שייעשה שימוש בתמונות שצילם, בין היתר שימוש מסחרי, כפי שעשה מר אוגוש עצמו. בנוסף, עומדות לנתבעים גם ההגנות הקבועות בחוק זכות יוצרים. היה ברור למצלם שייעשה שימוש מסחרי בתמונה, לצורך יומן מסע של מדריך טיולים המופץ לכל באינטרנט. אוגוש עצמו לא אסר על השימוש בתמונות, לפיכך ברור שככל שהיתה הפרה לא היה על הנתבעים לדעת שקיימת זכות יוצרים ביצירה. התביעה נדחתה. התובע ישא בהוצאות המשפט של הנתבעים וכן בשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח.