(פסק-דין, שלום פתח-תקווה, השופטת ניצה מימון שעשוע): תביעה שעניינה פרסום לשון הרע על-ידי הנתבעת, בעלת סוכנות ביטוח, על התובע, שהיה סוכן שכיר במשרדה, עד שפוטר. הפרסום נשוא התביעה נשלח בדואר-אלקטרוני ל-4 פקידים בחברת הביטוח הראל, מולם עבדה הנתבעת, במסגרת מענה לפניה בעניין תביעה של מבוטחת שהיא קרובת משפחה של התובע. הנתבעת טענה כי תוכן הפרסום אמת. נפסק - אין חולק כי הפרסום משמיץ את התובע. הנתבעת הוכיחה את טענת "אמת דיברתי" ביחס לאמירה "הוליך את גמלאי משרדנו שולל". האמירות "נוכל", "שקרן" שנכללו בפרסום בהקשר זה הן אמנם אמירות מתלהמות, אך מוצאות עיגון עובדתי מספק. בנוסף, כלל הפרסום את האמירה כי התובע ו"חבורתו/משפחתו" "מנבלים, מקללים ומאיימים". ביחס לאמירה זו לא הובא ביסוס לטענת "אמת דיברתי" על-ידי הנתבעת. אמירה זו היא לשון הרע שאינה חוסה תחת ההגנה. כמו כן, אין מדובר בפרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש, שכן הוא מציג את התובע כאדם גס רוח ואלים מילולית, שאינו בוחל באמצעים. הנתבעת תפצה את התובע ב- 6,000 ש"ח ותשא בהוצאותיו בסך של 2,500 ש"ח.