בש"א 9455/09 תום קפלן ואח' נ' קבוצת פי.סי.אי.סי בע"מ ואח'

אולי יעניין אותך גם

(החלטה, מחוזי ירושלים, השופטת מרים מזרחי): בקשה למינוי כונס נכסים לשם חיפוש ותפיסת מחשב וחומרי מחשב ומסמכים הנחזים להכיל מידע שהועתק מתיבת הדוא"ל של המבקש 1, אשר נטען כי נפרצה והעברת המידע למשיבים. לטענת המבקשים, מידע מתיבת הדוא"ל של המבקש 1 הועתק אל רשת המחשבים של המשיבה 1, המספקת שירותי דוא"ל וגיבוי ללקוחותיה. נפסק - כניסה לתיבת דוא"ל ו/או העתקת מידע מתוכה בהעדר הרשאה היא פריצה. המשיבים טענו כי המבקשים לא הרימו את נטל ההוכחה באשר ליסוד הידיעה הנדרש בעוולת גזל סוד מסחרי ו/או פגיעה בפרטיות ואף לא הוכיחו כי המשיבים התרשלו. לטענתם, אין לצפות כי המשיבה 1 תפעל כשוטר וכי אחריותה היא לכל היותר כספקית תקשורת. ברם, לאור הביסוס הראייתי בעדות מומחה המבקשים למעורבותה של המשיבה 1, עומדת הבקשה בדרישה של הוכחה לכאורה של עילת התביעה. המבקשים אף זכאים לסעד המבוקש כנגד המשיבים, גם אם הם רק בבחינת מחזיקים "תמימים" בפירות העוולה. אין כל דרישה כי המשיב לבקשה לצו למינוי כונס יהיה זה שביצע את העוולה. מאחר שהמבחן הוא ביצוע עוולה (ולא ביצוע עוולה על-ידי הנתבע), ברי כי ספק שירותי מחשב חשוף מעצם מהותו לתביעה ולסעדים מהסוג המבוקש, כאשר מוכח לכאורה כי חומר המחשב שהושג בעוולה נמצא במערכת המחשב שלו. אף מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. הבקשה התקבלה.

עדכון: ביום 18.3.2010 ניתנה החלטת המשך של ביהמ"ש, שעיקרה דיון בבקשת המשיבים להורות כי חיסיון מסמכיו של המשיב 4, עו"ד גבאי, גובר על הצו לתפיסת חומרי המחשב של המשיבה 1 וכי מסמכים אלו, לרבות דיסק הגיבוי של משרד המשיב 4, יוצאו מחזקת הכונס. נפסק - המיקוד שבחיפוש והגבלתו מונעים פגיעה בחיסיון, משום שהם מונעים גילוי כל מסמך אחר. הודעות הדוא"ל שנלקחו שלא כדין מהמבקש 1 אינן חסויות, גם אם הועברו על-ידי המשיב 4, שכן ספריות המחשב של המשיב 4 אינן "עיר מקלט" להודעות כאלו. בקשות המשיבים נדחו וההחלטה דלעיל נותרה על כנה. ביום 19.10.2010, דחה ביהמ"ש בקשה לעיון מחדש על החלטותיו, שהתבססה על טענת גילוי של שתי ראיות חדשות.