(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט אליעזר ריבלין): בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [בש"א 12568/09], שדחה את בקשת המבקש להעיד מומחים רפואיים מחוץ לישראל באמצעות ועידת חוזי (Video conference). הרקע לבקשה היא תביעה שמנהל המבקש נגד המשיבים, בעקבות פגיעה מוחית שנגרמה לו, לטענתו, עקב קבלת חיסון משולב. ביהמ"ש המחוזי קבע, בין היתר, כי הבקשה "כללית וסתמית", שכן לא פורטו בה שמות המומחים שחוות דעתם נתבקשה, תחום מומחיותם והסכמתם ליתן חוות דעת וכן לא פורטה "סיבה טובה" המונעת את הגעתם לישראל. נפסק - דין הבקשה להידחות. ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות מסוג זה. המבקש טוען כי "הסיבה הטובה" להימנעות המומחים מהגעה לישראל היא מקום מושבם בארה"ב ועומס העבודה המוטל עליהם. סיבה זו אינה מספיקה לביסוס צורך של ממש במתן עדות בדרך של ועידת חוזי. דומה כי בכל מקרה בו מקום מושבו של עד הוא מחוץ לישראל, ההגעה לישראל תהיה כרוכה באי-נוחות והעד ייאלץ לחדול מעיסוקיו הרגילים במשך תקופת שהותו בישראל. ועידת חוזי, על-אף יתרונותיה למול דרכים אחרות לגביית עדות מחוץ לישראל, עדיין טומנת בחובה קשיים משמעותיים לעומת גביית עדות בביהמ"ש. המבקש כבר תמך את תביעתו בחוות דעת של שלושה מומחים בתחומים הרלוונטיים. תרומתו של המומחה הנוסף במקרה זה אינה כזו שתצדיק את חסרונותיה של עדות בדרך של ועידת חוזי.