(החלטה, מחוזי ת"א, השופטת דליה גנות): בקשה להתיר העדת מומחים רפואיים מחו"ל באמצעות היוועדות חזותית (Video conference), במסגרת תביעה שהגיש המבקש בעקבות פגיעות חמורות שנגרמו לו עקב חיסון שקיבל. נפסק - בית המשפט רשאי להורות על שימוש באמצעים טכנולוגיים, שיאפשרו שמיעת עד מבלי שזה יתייצב בביהמ"ש ובהם שימוש בהיוועדות חזותית. אין לעשות בכלי זה שימוש נרחב ויש לבדוק כל מקרה לגופו. על ביהמ"ש לבחון האם הבקשה הוגשה בתום לב, האם העדות רלבנטית לבירור המחלוקת והאם קיימת סיבה טובה המונעת מהעד להתייצב לעדות בישראל. אין חולק כי גורל התביעה יוכרע על סמך עדויות המומחים הרפואיים שיוזמנו על-ידי כל אחד מהצדדים. התובע הגיש בקשה כללית וסתמית. הוא נמנע מלנקוב בשמות המומחים אותם הוא מבקש להעיד בהיוועדות חזותית, הוא נמנע מלפרט את התחום בו הם מומחים, הוא לא המציא את הסכמתם ליתן חוות דעת ולהיחקר עליה ואף לא צירף כל חוות דעת מטעמם. לא ניתן להתייחס לבקשה כגון דא. בנוסף, המבקש לא פירט מהי ה"סיבה הטובה" בגינה נמנע מאותם מומחים עלומים להתייצב בבית משפט בישראל. הבקשה נדחתה (ההחלטה - באדיבות המאגר המשפטי נבו).

עדכון: ביום 31.12.2009 דחה ביהמ"ש העליון (השופט אליעזר ריבלין) בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על ההחלטה [רע"א 7265/09 מסס נ' משרד הבריאות ואח'].