- טענת התובעת לאחריות האתר לא זכתה להתייחסות בכתבי הטענות. הפסיקה קבעה כי אין להחיל על אתר אינטרנט אחריות לפרסום בהתאם לסעיף 11 לחוק איסור לשון הרע ("אחריות בשל פרסום באמצעי תקשורת"). לפיכך, אין לתובעת כל עילת תביעה כנגד הנתבעת 2 מכוח חוק זה.
- עצם העובדה שהתובעת בחרה שלא לתבוע את אתר דוקטורס, שפרסם את אותם פרסומים שהופיעו באתר הכללית, אך הסיר את הפרסומים לאחר קבלת מכתב התראה, מעידה על כך שגם התובעת אינה סבורה שהנתבעת היתה צריכה להסיר את הפרסומים מיוזמתה.
- טוענת התובעת כי הנתבעת 2 לא פעלה לפי כללי ה"הודעה והסרה" ולפיכך קמה לה אחריות לנזקים שנגרמו בגין הפרסומים. מדובר בפרסומים בהם פרשה הנתבעת 1 את התרשמותה מחנות התובעת. בפרסומים עצמם לא היה דבר מה בוטה במיוחד, באופן שצריך להוביל לכך שמול עיני עורך האתר תידלק "נורה אדומה", המצביעה על חשש שאותו פרסום יוביל לתביעה משפטית.
- הנתבעת 2 אמנם לא מצאה בפרסומים דבר מה המצדיק עילה לתביעה משפטית, אך הסכימה בכל זאת להסיר את הפרסומים לאחר קבלת ההודעה. אין אחריות לנתבעת 2 מכח עוולת הרשלנות. הסרת אחד הפרסומים לאחר מספר ימים אינו מהווה פרק זמן בלתי סביר. דין התביעה נגד הנתבעת 2 להידחות.
א 14303/08 רבקה פלח - חנות "בייבי פלוס" נ' פלונית ואח'
(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופטת אביגיל כהן): האם קיימת אחריות לאתר אינטרנט בגין לשון הרע שמבצע גולש בפורום באתר? התובעת, בעלת חנות למוצרי תינוקות, טענה כי גולשת אנונימית (הנתבעת 1) פרסמה הודעות משמיצות אודות החנות, בפורום באתר האינטרנט של שירותי בריאות כללית (הנתבעת 2). בעקבות פניית התובעת, הסירה הנתבעת 2 את הפרסומים, אך סרבה למסור לתובעת את פרטי הגולשת. בקשתה של התובעת לחשיפת הפרטים נדחתה על-ידי בית המשפט [בש"א 152863/08 רבקה פלח נ' דוקטורס ואח'].התובעת טענה כי מעשי ומחדלי הנתבעת 2 מקימים לה אחריות בגין הפרסום. נפסק -