קבלת בקשת עד להעיד בהיוועדות חזותית (החלטה, מחוזי ת"א, השופט גרשון גונטובניק, 30.3.2025):

העובדות: בקשה למסור עדות בהיוועדות חזותית. התובעת הגישה תביעה נגד עמותה ונתבעים נוספים, בטענה כי גזלו את כספיה, באמצעות בעלה לשעבר. הנתבעים טוענים כי לא נפל פגם בהתנהלותם. אחד מהם הגיש הודעת צד שלישי נגד הבעל לשעבר, שטוען גם הוא כי פעל כשורה. הצד השלישי מבקש להעיד בדיון ההוכחות בהיוועדות חזותית, בטענה כי הוא חושש להגיע לישראל על-מנת שלא תעוכב יציאתו על ידי התובעת או משפחתה, נוכח הליכים אחרים ביניהם. הנתבעים, בהם המודיע, מסכימים להעידו בדרך זו. התובעת מתנגדת.

נפסק: הבקשה התקבלה. הטעם לדבר הוא מעשי. דחיית הבקשה עלולה להוביל למצב בו המבקש לא יעיד בהליך. יש חשיבות להבחנה בין היותו עד ובין היותו צד להליך. אשר לתובעת, המתנגדת היחידה לבקשה, אין מדובר בצד להליך. הוא לא נתבע על ידה. אחד הנתבעים הגיש נגדו הודעת צד שלישי, ועדותו נדרשת לשם ביסוס הגנתם כל הנתבעים. דחיית הבקשה תפגע ביכולת הנתבעים לקדם את הגנתם. מכאן הסכמתם להעדתו בדרך של היוועדות חזותית. ברור כי העדות הישירה היא העדיפה בנסיבות העניין, ועדיין ניתן להבטיח כי ההיוועדות החזותית תיעשה בתנאים הולמים, תוך נוכחות נציג מטעם התובעת בחדר ההיוועדות, ותוך הטלת העלויות העודפות בעניין זה על המבקש, באופן שיצמצם את הפגיעה העלולה להיגרם לתובעת. מאידך, דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין לנתבעים המבקשים להתגונן מפני תביעה בת עשרות מיליוני ש"ח. האיזון בין השיקולים השונים מוביל לקבלת הבקשה. ייתכן כי תוצאת הדברים הייתה שונה אם היה מדובר בבעל דין המבקש להימנע מעדות, להבדיל מעד.