הנתבעת הפרה את זכויות התובעת כשהעתיקה פוסט שלה והפיצה אותו בקבוצות וואסאפ (פסק-דין, שלום י-ם, השופט מוחמד חאג' יחיא, 24.3.2025):
העובדות: התובעת היא יועצת לבריאות טבעית. הנתבעת היא מטפלת ברפואה משלימה. התובעת טענה כי הנתבעת העתיקה פוסט שכתבה בענייני בריאות, מילה במילה, ופרסמה אותו בשתי קבוצות WhatsApp, תוך הפרת זכויות היוצרים של התובעת. הנתבעת טענה כי לא מדובר בהעתקה, אלא בסגנון דומה, וכי הדברים נעשו במסגרת שיתוף פעולה עסקי בין שתיהן.
נפסק: עיון בפוסט מעלה כי מדובר בהעתקה מלאה. מעבר לשימוש הזהה באותן מילים ואותם משפטים, אותו מבנה וסדר של מילים ומשפטים קיים בפוסטים המקוריים והמועתקים. נעשה אותו שימוש בסימני פיסוק, הדגשות, ואף באותם סמלונים (אימוג'ים). השינוי היחיד שנעשה בפוסט הוא מחיקת שמה ופרטיה של התובעת והחלפתם בפרטי הנתבעת. נטען ולא נסתר כי התובעת היא המחברת של הפוסט. לא הוכח כי מקורו בפרסום אחר. תוכן הפוסט, המבנה והניסוח שלו, גם הם מבססים את דרישת המקוריות. הפוסט משקף השקעה בחשיבה בעת הניסוח, בבחירת המילים לפי ההקשר, ההדגשות במשפטים, ועוד. החשיבה בהשקעה באה לידי ביטוי גם בהקשר של עיתוי הפרסום. הפוסט הוא יצירה ספרותית מוגנת לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007.
בעת שהנתבעת העתיקה את הפוסט ופרסמה אותו בווטסאפ, היא הפרה את זכויות היוצרים של התובעת. יסוד ההעתקה הוכח. מדובר בהעתקה "פשוטה", כשהמלל והצורה המבנית היו AS-IS. מדובר בקבוצות קהלי יעד שהם מטפלים או לקוחות פוטנציאליים של הנתבעת. לעניין היקף התפוצה, בימינו, ההפצה בווטסאפ, אף שהיא נחזית לכאורה כהתכתבות בין יחידים, בפועל מדובר בהתכתבות רחבה, בעלת פוטנציאל של תפוצה ללא הגבלה. לא ניתנה לכך הסכמת התובעת. אין בשיתוף הפעולה הקודם בין הצדדים משום הסכמה ברורה לשימוש ביצירותיה של התובעת. שיתוף הפעולה היה מצומצם לעניין מוצר בנושא נשירת שיער. ברם, הפוסט שהפיצה עניינו תחום רפואי אחר. הנתבעת לא רק שלא הזכירה את שמה של התובעת בפוסט המועתק, אלא המירה את פרטי התובעת בפרטיה. בפוסט אין כל קרדיט לתובעת. מכאן שהוכח שגם הזכות המוסרית הופרה.
אין מדובר במעשה של מה בכך או זוטי דברים. השימוש שנעשה על-ידי הנתבעת בפוסט הוא בעל אופי מסחרי ולא עומדת לה הגנת השימוש ההוגן. בהינתן שהתובעת כבר הביעה את מורת רוחה בצורה מפורשת בפני הנתבעת עקב העתקת פוסט הקודם, לא תישמע מפיה טענת המפר התמים בנסיבות אלו, שבהן העתיקה שוב פוסט אחר שבועות בודדים לאחר מכן. על הנתבעת נאסר להשתמש בפוסט ועליה לפצות את התובעת ב-6,000 ש"ח וכן לשאת בהוצאות בסך 4,000 ש"ח.