הלקוחה ביקשה להפסיק את הדיוור אך חברת התקשורת חסמה רק מנוי אחד (פסק-דין, תביעות קטנות טבריה, הרשמת רולא חמאתי, 11.3.2025):

העובדות: 3 תביעות קטנות על 12 מסרונים שיווקיים (במצטבר), שהתובעת טענה שהנתבעת שלחה לה, ללא הסכמתה, ובניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. ההודעות נשלחו לשלושה מחמשת המנויים של התובעת. התובעת טענה כי שלחה לנתבעת דוא"ל בו ביקשה לחסום דיוור שיווקי, וכן מכתב התראה, אך ההודעות המשיכו להישלח. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובעת היא לקוחה שלה כ-10 שנים, אך רק לאחרונה ביקשה לבצע את החסימה, וכן כי בשל טעות אנוש נציג הנתבעת חסם רק מנוי אחד של הנתבעת במקום את כל החמישה.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. התובעת הוכיחה כי הנתבעת שלחה הודעות פרסומיות וכי מדובר ב"דבר פרסומת", שכן ההודעות כללו מידע פרסומי על מוצרים שמשווקת הנתבעת. טענת הנתבעת שרוב ההודעות עוסקות בתוכן אינפורמטיבי לרווחת הלקוח, אינה יכולה לאיין את סיווגם כדברי פרסומת לפי החוק. פניות ההסרה ששלחה התובעת אכן הגיעו ליעדן, אך הנתבעת הודתה כי בשל טעות אנוש היא המשיכה במשלוח ההודעות גם לאחר מכן. לנוכח העובדה כי התובעת לא פעלה באופן אקטיבי להסרתה מהדיוור ולא טרחה ללחוץ על לחצן "הסר", הגם שדברי הפרסומת אפשרו לה לעשות כן, הדבר המצדיק הפחתת גובה הפיצוי מהרף העליון. יש לפסוק לזכות התובעת פיצוי בסך 6,000 ש"ח (עבור 12 הודעות) וכן הוצאות בסך 300 ש"ח.