דחיית בקשת רופא להורות לקופת החולים למסור פרטי מתלוננים נגדו (החלטה, שלום חיפה, השופטת סיגלית מצא, 24.1.2025):

העובדות: בקשה להורות למשיבה, קופ"ח "מכבי", למסור למבקש את פרטי מתלוננים שהגישו תלונות נגדו. המבקש הוא רופא המספק שירותי רפואה למבוטחי המשיבה. המבקש מביע את מחאתו על גל המחאות שפוקד את הארץ, על-ידי התייצבות בהפגנות והנפת שלטים נגד המוחים. בעקבות פוסט של המבקש בטוויטר, פרסם משתמש תגובה הקוראת להתלונן נגד המבקש. למשיבה הוגשו בנושא הפוסט 18 תלונות על המבקש (16 ממבוטחי מכבי שאינם מטופלי המבקש, ו-2 מפונים שאינם מבוטחי מכבי). המשיבה החליטה שלא לנקוט כל פעולה נגד המבקש בעקבות התלונות, וסירבה לבקשתו למסור לו את העתק התלונות ופרטי המתלוננים. מכאן הבקשה.

נפסק: סעיף 1 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1970, מסמיך את ביהמ"ש להזמין כל אדם לתת עדות "שהיא קבילה ושייכת לעניין". ביהמ"ש רשאי לסרב לבקשה להזמין עד אם ראה שאין בה צורך. הדרך לזימון עדים ומסמכים קבועה בתק' 83 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. צו לגילוי מסמכים שבידי צד ג' להליך יינתן לעיתים נדירות בלבד. בין החריגים לכלל לפיו צו גילוי מסמכים יינתן רק לצדדים להליך, הוא מקום בו קיימת זהות בין צד ג' לאחד הצדדים, או שצד ג' מצוי בשליטת אחד הצדדים, או מחזיק במסמכים של אחד הצדדים להליך, או מקום בו קיימת טענה לקנוניה בין צד ג' לבין אחד הצדדים.

לא ניתן לדחות את הבקשה על בסיס הכרעה בשאלה אם יש למבקש עילה נגד המתלוננים לפי חוק איסור לשון הרע. המשיבה לא חשפה את תוכן התלונות במלואן, לכן לא ניתן להכריע בשאלה האם יש בתלונות משום לשון הרע, או שמא התלונות זוכות להגנה. אף לא ניתן להכריע בשאלה האם התלונות הוגשו תוך שימוש לרעה באפשרות להגיש תלונות נגד נותן שירותים למשיבה. משורת פסקי דין שניתנו מאז הלכת רמי מור, עולה כי כאשר מאזנים בין זכות הגישה לערכאות והזכות לשם טוב, לבין חופש הביטוי, בנסיבות בהן נחה דעתו של ביהמ"ש כי הופרה זכות של המבקש, כי למפרסם לא הייתה ציפייה לגיטימית כי זהותו לא תיחשף, ובהיעדר אינטרסים נוספים או נסיבות מיוחדות, לרבות בעניין אופי השימוש שעשה המפרסם בפלטפורמה של צד ג', תינתן זכות הבכורה לאינטרסים של המבקש, הפונה לביהמ"ש בבקשה לחשוף את זהות המעוול.

לביהמ"ש סמכות לתת את הצו המבוקש, בין השאר מכוח סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות. במקרה הטיפוסי, נוספים לאינטרסים של הזכות לשם טוב, זכות הגישה לערכאות וחופש הביטוי, גם אינטרס ציבורי לבל תהפוך זירת המרשתת ל"שטח הפקר", באופן המותיר בעלי דין שזכויותיהם נפגעו ללא סעד, ומעוולים, הנהנים ממסתור חוקי מפני מתן דין על מעשיהם. אין בכך שהצעת החוק לתיקון חוק איסור לשון הרע בנושא לא אושרה בכדי לקבוע כי סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות לא חל על נסיבות המקרה, או כי המחוקק הביע דעתו נגד הסמכת ביהמ"ש לתת צו כאמור, או כי אין די בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות לעניין זה. ככלל, לביהמ"ש סמכות לתת צו לצד ג' לחשיפת זהותו של מפרסם, וניתן לעגן סמכות זו בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות. 

לא מדובר בבקשה לחשיפת פרטי גולש אנונימי, אלא בבקשת רופא, המספק שירותי רפואה למשיבה, לגלות זהות מתלוננים נגדו, שלדעתו הגישו נגדו תלונות שווא. ההכרעה צריכה להתחשב גם בהוראות תקנון המשיבה. יש לבחון האם איזון האינטרסים בנסיבות העניין מצדיק חסיון הלכתי של המידע המצוי בידי צד ג' - המשיבה. באיזון בין האינטרסים התומכים בגילוי זהות המתלוננים (זכות הגישה לערכאות והזכות לשם טוב) לבין האינטרסים השוללים גילוי (הזכות לפרטיות, חופש הביטוי ושמירה על מוסד התלונות), בנסיבות העניין יש לתת בכורה לאחרונים ולתת להוראות הסודיות נפקות של חסיון, המונע גילוי של הפרטים בהליך המשפטי. 

אשר לזכות המבקש לשם טוב, בשים לב לכך שרק האחראי על תלונות הציבור במשיבה נחשף לפרסומים, משקל הפגיעה הנטענת בזכות הוא פחות. התלונה אמנם נכנסת לגדר פרסום לפי חוק איסור לשון הרע, אך יש לתת משקל לכך שהאדם אליו הגיע הפרסום הוא אדם שכפוף לחובת סודיות בנסיבות בהן העיון בפרסום נעשה לשם מילוי תפקידו לפי חוק. אין כל אינדיקציה לכך שהתלונות כוללות לשון הרע או כי אינן נהנות מהגנה. גם משקל זכות הגישה לערכאות, בנסיבות בהן מדובר בתלונות שלא פורסמו, אף לא לעיני המבקש, שאינו יודע את תוכנן, ואף הוחלט שלא לנקוט בצעדים נגד המבקש בגין התלונות, ואף לא ברור אם בוצעה עוולה כנגד המבקש – הנו פחות. אין עניין ציבורי בגילוי זהות המתלוננים ואף אין אינדיקציה לכך שבוצעה עוולה נגד המבקש.

מנגד, בנסיבות של הגשת תלונה לאחראי בקופת חולים, יש לתת לפרטיות משקל יתר, גם אם לא מדובר בתלונה הנוגעת לעניינים רפואיים. הציפיה הלגיטימית של מי שמגיש תלונה לאחראי על תלונות הציבור בקופ"ח היא כי זהותו לא תיחשף, אלא בהסכמתו, בוודאי שלא על מנת שניתן יהיה להגיש נגדו תביעה. מתן צו כאמור בנסיבות העניין יהווה בגידה באמון של חברי הקופה בכלל, והמתלוננים בפרט, יפגע באפקטיביות של מוסד תלונות הציבור ובאפשרותו לפעול בצורה חופשית, ויעמוד בניגוד להוראות סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות. הבקשה נדחתה.