הזיות בינה מלאכותית גם בלשכות ההוצאה לפועל (החלטה, לשכת ההוצאה לפועל פ"ת, הרשם אביעד איגרא, 9.3.2025):

העובדות: בקשת חייב, שביקש "להתנגד" להליך מימוש רכיבי פנסיה במסגרת תיק מזונות. המבקש הסתמך על כלי בינה מלאכותית לצורך בקשתו, וציין פסיקה שאינה קיימת, שלטענתו מבססת את טענותיו. החייב אף הפנה לסעיפים מחוק ההוצאה לפועל, על-אף שהדברים שטען לא נקבעו בסעיפי החוק אליהם הפנה. החייב התנצל בפני הרשם על כך שהסתמך על תוצאות שהופקו באמצעות בינה מלאכותית, מבלי לבדוק את תוכן הפסיקה בשל היעדר גישה למאגרים המשפטיים המלאים.

נפסק: טענות החייב אינן נכונות במהותן. בניגוד לחוב כספי רגיל, שהחוק מעניק לגביו רשת הגנה מסוימת לחייב, הרי שבחוב מזונות מוסרות רשתות ההגנה ואלו אינן עומדות לטובת החייב. החייב, אשר לא נוקף אצבע לזכויותיה הכספיות של הקטינה לקיום בכבוד כיום, מבקש הגנה שלא קיימת בחוק, לזכויותיו הסוציאליות שלו בעתיד. בקשת החייב נדחתה ונקבע כי הליכי המימוש יימשכו כסדרם לצורך גביית חוב המזונות המשמעותי שנצבר בתיק. אשר לשימוש המטעה בבינה מלאכותית, החייב הודה והתנצל על כך שהשתמש בכלי בינה מלאכותית בבקשתו, אך גם בהתנצלותו הראשונה שב וצירף פסיקה וציטוטים חדשים שגם הם, כמו ההפניות והציטוטים בבקשה הראשונה, היו בדיה והטעיה. סך הכל הובאו על ידי החייב בשתי בקשותיו שבעה פסקי דין מומצאים שלא היו ושבעה ציטוטים שלא נבראו.

אין ספק כי התקדמות הטכנולוגיה יכולה לשמש ככלי יעיל לייעול ושיפור השירות, לכל אדם הנצרך לשירות משפטי, מיקוד והבהרת האינטרסים העומדים בתכלית בקשותיו, וחידוד העילות המשפטיות והפסיקה התומכת בטענותיו. מאידך, מדובר בכלי שהשימוש בו בטרם עת או בצורה חסרת אחריות יכולה להעמיס על הליך המשפטי, לעכבו, לסמא את עיני המותב שבדין מרוב פסיקה שאין בינה ובין המצב המשפטי כהוא זה, והכל תוך שימוש רשלני או כוונת זדון. הכוח בידי המשתמש, ברצותו יבחר לטובה וברצותו יבחר לרעה. הדברים מקבלים משנה חשיבות בעידן הדיגיטלי ונגישות המידע. המחשבה כי אינטילגנציה מלאכותית שמצויה בהיבטים המשפטיים רק בחיתוליה, כבר יכולה להחליף ייצוג משפטי הולם, עשויה לפתות רבים להסתמך על מקור הטומן בחובו הזיות ובדיות דיגיטליות. הקלות לקבלת מידע זה על ידי כל משתמש עלול לגרום למגיפת הטעיה בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל וליצור מבוכה ומבולקה בהליכים המשפטיים.

החייב אינו עו"ד, לכן לא נדרש ממנו להגיש פס"ד וציטוטי פסיקה, אולם משעה שעשה כן יש לבחון את תום ליבו. בין אם היה מדובר ברשלנות של החייב שלא בדק ובין אם היה מדובר במסירת מידע כוזב במזיד, הרי שהחייב פעל בחוסר תום לב. התנצלות החייב אינה יכולה להוות תחליף להרשאה למסירת מידע כוזב במסגרת הליך משפטי. בשים לב להתנהלות ה"בינה המלאכותית" בהמצאת פסקי דין, החלטות ומראי מקום מזוייפים, אין מנוס מן המסקנה כי מוטב להסתמך על האמת הטבעית מאשר על הבדיה המלאכותית. נוכח התנצלות החייב ומאחר שמדובר במגיפה המצויה רק בראשיתה ולא ברור מידת הידע של באי לשכות ההוצאה לפועל שלא להשתמש בכלים מלאכותיים היוצרים כאוס וממציאים מקורות משפטיים טועים ומטעים, נפסקו הוצאות בסכום מינימלי של 1,000 ש"ח.