שאלת הסמכות העניינית בייצוגית ספאם (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת רחל ערקובי, 3.3.2025):

העובדות: שאלת הסמכות העניינית בתביעת "ספאם" ייצוגית, בנושא הפרה נטענת של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבים טענו להיעדר סמכות עניינית, בין היתר נוכח ערכה הכלכלי הנמוך של התביעה. המבקשים התנגדו לטענת המשיבים, אך הותירו את ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש, בין היתר הואיל ואין בידם את נתוני הדיוור.

נפסק: הסמכות העניינית נקבעת במועד הגשת התובענה ולפי השווי הכספי של הסעד המבוקש או סכום התביעה. לצורך קביעת הסמכות העניינית, נדרש בעל דין לפרט בכתב התביעה את "העובדות המקנות סמכות לבית המשפט". בהליך ייצוגי הסמכות העניינית נקבעת לפי הסכום המצטבר של תביעות כלל חברי הקבוצה, לכן יש לתת פירוט של הסכום או השווי המשוערים של התביעות של הנמנים עם הקבוצה, והאופן בו חושב או הוערך הסכום, תוך שההליך מצריך גמישות בשל פערי מידע בין התובע הייצוגי לנתבע הייצוגי. למרות פערים אלו, התובע הייצוגי אינו פטור מכל חובה, והציפייה היא כי קודם להגשת הבקשה לאישור הוא יערוך בדיקה הולמת ויסודית ככל הניתן, כדי לברר את הנזק הכולל לקבוצה, באופן שיאפשר את הגשת הבקשה לאישור לערכאה המוסמכת, תוך פירוט, תחשיב והסבר מספקים. 

אין מקום בשלב זה להעביר את הדיון לבית משפט השלום. לא מדובר במקרה של היעדר פירוט, הסבר או תחשיב. הנזק הוערך וניתן פירוט כיצד הגיעו המבקשים לסכום הנטען, אלא שנשאלת השאלה האם הנזק הוערך ביתר, בין אם בשל פערי מידע בין הצדדים ובין אם בחוסר תום לב בניסיון ליצור לחץ לא הוגן על המשיבים בשל הצורך להתגונן מפני תביעה בסכום גבוה בסמכות ביהמ"ש המחוזי, באופן המצדיק העברת הדיון לבית משפט שלום. שאלה זו מקומה להתברר במסגרת הדיון בבקשה לאישור. יש גם לקחת בחשבון את המועד בו הועלתה הטענה, ביוזמת ביהמ"ש, ולא על-ידי המשיבים, שעה שחלפו למעלה מ-4 שנים מתחילת ההליך וכפסע מתחילת הוכחות. המבקש הציג מספר חלופות לחישוב גובה התביעה שלפי כולן הסמכות העניינית מסורה לביהמ"ש המחוזי. בשלב זה המקרה אינו מצדיק חריגה מההלכה הנוהגת, לפיה הכרעה בעניין חישוב וכימות סכום הנזק הקבוצתי אינה נדרשת בשלב הבקשה לאישור, אלא רק לאחריה ככל ותאושר.