פיצוי של מעל 70,000 ש"ח על הפרת זכויות יוצרים בצילום "ירושלים של סליחות" (פסק-דין, שלום נתניה, השופטת ליאת הר ציון, 26.2.2025):

העובדות: תביעה לפיצוי בשל הפרת זכויות יוצרים. התובע, צלם במקצועו, הוא היוצר ובעל הזכויות בצילום "ירושלים של סליחות", שצולם ממסוק, בו נראים מתפללים בכותל. הרישיון לשימוש בצילום נמכר דרך אתר התובע תמורת 30,000 ש"ח. הנתבעת היא חברה ללא כוונת רווח, המפעילה מוסדות חינוך ותרבות. במהלך סגר הקורונה, כמענה למצוקת הילדים וההורים, הנתבעת הציעה בחינם חוברת לימודית, בה, לצד הצילום, מופיע טקסט חינוכי. הצילום נחתך לפורמט אנכי. המחלוקת היא בשאלה האם לנתבעת עומדות ההגנות המנויות בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, והאם הופרה הזכות המוסרית בצילום.

נפסק: הנתבעת טענה כי עומדת לה הגנת השימוש ההוגן לפי סעיף 19 לחוק. יש להשתמש בהגנה זו במשורה. על ביהמ"ש להפעיל שיקול דעת ולייחד את ההגנה רק למקרים מוגבלים, כגון המקרים בהם יישום דיני זכויות היוצרים מביא לתוצאה "נוקשה" מדי, או כשעלויות העסקה באיתור בעלי הזכות אינן פרופורציונליות. יש לדחות את הטענה כי השימוש ביצירה נעשה לצרכים לימודיים. מטרת הסעיף לא היתה להכשיר כל הפרה שנעשית בידי מי שגם מנהל מוסד חינוכי. על ההפרה להלום את מטרות הארגון ואת תוכנית הלימודים. העתקת יצירת אמנות על מנת שהתלמידים יוכלו לנתח את האלמנטים שבה, או את האמירה החברתית שבה, וכל מטרה לימודית אחרת הקשורה ביצירה עצמה, עשויה להצדיק את השימוש בה בדרך המפרה את זכותו של היוצר. בין הצילום בעלון לבין הטקסט אין כל קשר כזה. הטקסט לא מתאר את הצילום, לא מנתח את היצירה, לא דן באלמנטים שבתמונה או באמירות החברתיות הנובעות ממנה. היה ניתן להציב כמעט כל תמונה או ציור של העיר י-ם במקומה וכל תמונה הייתה משרתת את מטרת העלון.

לעניין הפרת הזכות המוסרית, התובע טען כי הנתבעת חתכה את הצילום כך שיתאים לפורמט אנכי, שעה שהתמונה צולמה בפורמט אופקי, וכי יש בכך כדי לבזות את היצירה ולהציגה באור שאינו מחמיא. אין חפיפה בין הנזקים השונים שנגרמו לתובע עקב הפרת הזכות המוסרית שלו ביצירה לבין הפרת זכויות היוצרים שלו. התובע מתמחר את ההפסד שלו בגין הפרת זכויות יוצרים לפי ערכה של היצירה לרכישה דרך האתר שלו. הנתבעת יכולה היתה לקנות את הזכות להשתמש ביצירתו תמורת 30,000 ₪. לעומת זאת, הפגיעה בזכות המוסרית קשה יותר לכימות ולכן מתבקש פיצוי ממוני ללא הוכחת נזק. לא כל חיתוך או שינוי צורה מביאים בהכרח לקבלת טענה הנוגעת לפגיעה בזכות מוסרית. יש בעצם החיתוך מעין ביזוי היצירה אך מעשי הנתבעים הם ברף הנמוך של ההפרה. הם לא התכוונו לבזות את היצירה או את הצלם. לצלם ניתן קרדיט. הנתבעת תפצה את התובע ביותר מ-70,000 ש"ח: 35,000 ש"ח עבור הפגיעה בזכויות היוצרים בצילום; 8,000 ש"ח עבור הפגיעה בזכותו המוסרית של התובע; 10,000 ש"ח עבור עוגמת הנפש שנגרמה לתובע; שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח (התובע הוא עו"ד המייצג את עצמו ולכן זכאי לשכר בטלה והחזר הוצאות משפט); וכן הוצאות האגרה של התובע.