"הקונוטציה הראשונה אצל הישראלי המצוי הפוגש בביטוי זה, תהיה שירם של התובעים" (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת כרמלה האפט, 1.8.2024):
העובדות: התובע 1 יצר את השיר "רדיו חזק" באנגלית. התובעים 1-5 תרגמו יחד את השיר לעברית והתובעים 2-3 הלחינו אותו. הנתבעת היא חברה המספקת שירותי פרסום בתחנות רדיו אזוריות. הנתבע הוא מנכ"ל החברה. התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלהם ואת זכויותיהם המוסריות, שעה שהשתמשו שלא כדין במילים מהיצירה ("רדיו חזק"), ללא רשות, על-ידי שילובן בקמפיין פרסומי למכירת זמן פרסום ברדיו. הנתבעים טענו כי אין קשר בין היצירה לפרסומים, וכי לכל היותר מדובר בקשר מקרי, שולי ותם לב.
נפסק: השיר מורכב ממילים ומלחן. המילים הן יצירה ספרותית והלחן הוא יצירה מוסיקלית. הן מילות השיר והן הלחן עונים לדרישת המקוריות ולדרישת הקיבוע בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, וכאלה הם יצירות מוגנות בזכות יוצרים. התובעים הם בעלי זכות היוצרים בשיר והנתבעת לא קיבלה את רשותם להשתמש בשיר, או בחלק ממנו. האם צמד המילים "רדיו חזק" כשלעצמו הוא בגדר יצירה מוגנת מכוח החוק?
נתמלאה בצמד המילים "רדיו חזק" דרישת המקוריות. הגם שמדובר בצימוד של שתי מילים שגורות בעברית, שלא ניתן לומר בוודאות כי לא נעשה בו שימוש קודם לכן, וכי מקורו בהכרח בתובעים, הרי שהתובעים בשירם העניקו לו נופך חדש, באופן שבו הפך שגור בפי כל, עד כי הקונוטציה הראשונה אצל הישראלי המצוי הפוגש בביטוי זה, תהיה שירם של התובעים, שאף יתנגן מיד בראשו. השיר הוא קלאסיקה במוסיקה הישראלית, המוכר בקרב חלק ניכר בציבור, וזאת כעניין שבידיעה שיפוטית.
הנתבעים ביקשו להיבנות בדיוק מקונוטציה זו כדי לבסס לעצמם פרסום של מי שמגלמים רדיו חזק. לא הוכח כי מדובר בביטוי שגור גם בקרב הקהל הרחב, שאינם אנשי פרסום ומדיה, מקום בו הפרסומות פורסמו בעיתון, באופן החשוף בפני הקהל הרחב, להבדיל מאנשי פרסום ומדיה בלבד. המילים "רדיו חזק" הן גם שם היצירה, וגם משפט קצר החוזר על עצמו פעמים רבות לאורכה. בפרסומת נעשה שימוש במשפט "היא והוא וכולם אוהבים רדיו חזק", שמרחיב את השימוש ביצירה מעבר למילים "רדיו חזק" בלבד.
התקיימה העתקה במובן העובדתי. יש דמיון ולמעשה זהות בין צמד המילים "רדיו חזק" בפרסומות לבין צמד המילים בשיר. קיים גם דמיון בולט בין המשפט "היא והוא וכולם אוהבים רדיו חזק", בפרסומת הראשונה, למשפט "הם לא אוהבים היא אוהבת רק רדיו חזק" בפזמון השיר. לא הובאו ראיות המניחות את הדעת באשר לשימוש הנתבעת במילים מהיצירה, ככזה שנעשה באופן מקרי, בלתי מכוון, וללא קשר ליצירה. לכל הפחות מצויים הנתבעים במתחם של נקודת עיוורון, ולא אלו הם פני הדברים.
אין צורך בהעתקה מלאה של יצירת המקור. די כי הועתק חלק מהותי שלה על מנת לקבוע הפרה. המילים "רדיו חזק" הן אמנם שתי מילים בלבד, אך מדובר בשתי מילים שהן לב השיר; הן חוזרות על עצמן פעמים רבות במהלכו; הן שמו של השיר, שם האלבום ושם סיבוב ההופעות; הן הגרעין המרכזי ביצירה; תרומתן ליצירה משמעותית ומהותית ובלעדיהן למעשה אין יצירה; הן ניתנות לזיהוי ברור עם היצירה; הישראלי המצוי שיבחין בצמד המילים יקשר אותן לשיר ולמכלול היצירה – הן זו הספרותית והן זו המוסיקלית; הן מעוררות קונוטציה מיידית לשיר המקורי; ולפיכך – לא מדובר בציטוט שולי וזניח, כי אם בחלק מהותי מהשיר.
הנתבעת הפרה את זכות היוצרים של התובעים ביצירה במסגרת שתי הפרסומות. אין לקבל את הטענה כי בפרסומות נעשה שימוש במילים בלבד, ללא הלחן, באופן שמחליש את הקישור האסוציאטיבי בין הפרסומת לבין היצירה. לא עומדת לנתבעים הגנת מפר תמים. הדעת איננה נותנת כי הנתבעת לא ידעה וכי לא היה עליה לדעת כי צמד המילים "רדיו חזק" מוגן בזכות יוצרים. לא הוכח כי מקובל ונהוג בענף הפרסום לציין את שמם של יוצרי היצירה שבה נעשה שימוש במסגרת הפרסומת. לכן לא הופרה על ידי הנתבעת זכות הייחוס של התובעים.
הנתבעת שינתה את הטקסט המקורי של השיר והוסיפה לו מילים במסגרת הפרסומת, העולה כדי שינוי צורה של היצירה. עם זאת, אין בשינוי זה כדי לפגוע בכבודם או בשמם של התובעים. התובעים הסכימו בעבר שייעשה שימוש ביצירה לצרכי פרסומת. שתי הפרסומות הן חלק ממסע פרסום אחד והן בגדר מסכת עובדתית אחת, שבגינה ייפסק פיצוי אחד. אין מקום להטיל אחריות אישית על הנתבע, שהוא שכיר בנתבעת והתובעים לא הוכיחו את מעורבותו. הנתבעת תפצה את התובעים ב-100,000 ש"ח עבור הפרה זו, שיתחלק בין התובעים. הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בסך 60,000 ש"ח.