תביעת לשון הרע על עלבונות שהוטחו בתובע בפודקאסט של הנתבע (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט ערן גלברד, 16.2.2025):

העובדות: תביעת לשון הרע שהוגשה בעקבות מספר אמירות שאמר הנתבע על התובע במסגרת הסכת (פודקאסט) שהוא מפרסם במספר ערוצי שמע. התובע השתתף בתוכנית הריאליטי "האח הגדול". הנתבע הוא סטנדאפיסט ומפרסם פודקאסט בשם "צעקות". הנתבע התראיין למשרה בחברה שבבעלות התובע, אך לא זכה בה. בפרק של הפודקאסט סיפר הנתבע על ראיון העבודה אצל התובע, התייחס להתנהגותו ודבריו של האחרון, כמו גם להתנהגות התובע בתוכנית "האח הגדול". התובע טען כי במשך קרוב ל-6 דקות הנתבע קילל וגידף את התובע תוך שימוש במילים פוגעניות. הנתבע טען כי דבריו פורסמו בפודקאסט סאטירי הומוריסטי, שנהנה מהגנות החוק, וכי התובע הוא איש ציבור בשל השתתפותו בתוכנית הריאליטי.

נפסק: כשבוחנים כל אמירה של הנתבע בפני עצמה, ייתכן שחלקן המועט חוסה תחת הגנת חופש הביטוי הסאטירי, וייתכן שאין בהן משום לשון הרע כלל. עוצמת ההגנה אף מתחזקת מעט עקב מעמדו של התובע שדבק בו מאור הזרקורים. עם זאת, לא ניתן שלא להתכווץ למשמע חלק מהביטויים בהם השתמש הנתבע. האדם הסביר, השומע או קורא את הדברים, ייחס לאומר אותם ניסיון פגיעה מכוון של השפלה וביזוי כלפי האדם נגדו נאמרו הדברים. לא כל ביטוי יכול לחסות תחת הטענה כי מדובר בסאטירה. מהאזנה להסכת עולה כי לצד אמירות עוקצניות כלפי התובע גופו וכלפי המשרד בו בוצע ריאיון העבודה, אותן ניתן לייחס לסאטירה שניסה הנתבע לייצר, הרשה לעצמו הנתבע לשחרר חרצובות לשונו ולנקוט בביטויים אסורים. צבר הביטויים בהם נקט הנתבע לא מאפשר קביעה אחרת מזו שמדובר בהפרה של חוק איסור לשון הרע. הדברים שאמר הנתבע לא נאמרו בעת ויכוח בין הצדדים, לא בעידנא דריתחא, לא במהלך סכסוך ממושך ביניהם, אלא במצב סטרילי בו הנתבע יושב לפני מיקרופון ויכול לומר כל אשר עולה על רוחו, ויכול לברור את מילותיו. הפרסום זמין גם כיום במספר פלטפורמות שמע. מדובר באלפי אנשים שהאזינו לדברי הנתבע, כאשר אלפים נוספים יכולים להאזין לו בכל עת. הנתבע יפצה את התובע ב-9,000 ש"ח וכן יישא בהוצאות של 500 ש"ח.