אין לראות בעסקה טלפונית כעסקה שבוצעה באמצעות "סחר ברשת האינטרנט" (החלטה, תביעות קטנות עכו, הרשמת עינת דינרמן, 2.2.2025):

העובדות: בקשת הנתבעת 2 להעברת הדיון בתיק לביהמ"ש במחוז מרכז או לביהמ"ש לתביעות קטנות באילת, מחמת העדר סמכות מקומית. התביעה עוסקת בדרישה לפיצוי בשל הזמנת נופש בוילה בעיר אילת. התובעים טענו כי הוילה הוצגה כיוקרתית, אך היתה בלתי ראויה. המבקשת טענה כי היא מתגוררת במחוז מרכז, וכי מקום משרדי הנתבעת 1 הוא באילת, מקום המחדל הנטען.

נפסק: הנתבעת העלתה את טענת הסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה כנדרש. הסמכות המקומית נקבעת לפי תקנות 2(א) ו-2(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976. התובעים פרסמו פוסט בקבוצת פייסבוק ייעודית להשכרת וילות באילת, והופנו אל הנתבעת. העסקה שבגינה הוגשה התביעה בוצעה טלפונית וזאת לאחר שהתובע ראה פרסום באינטרנט. כריתת העסקה בוצעה בתקשורת טלפונית ולא באמצעות "סחר ברשת האינטרנט". אין לראות בעסקה שנכרתה באמצעות התקשרות טלפונית, בין אם בהודעות או בשיחה טלפונית ישירה, כעסקת סחר ברשת האינטרנט. מנגד, נקבע לא אחת כי במקרה של עסקה טלפונית בהתקשרות מרחוק עם חברה המספקת שירותי תיירות, תהא הסמכות המקומית מוקנית לבתי המשפט במחוז השיפוט בהם נמצאים שני הצדדים. 

הנתבעת כמספקת שירותי תיירות ללקוחות בכל רחבי הארץ אינה יכולה להגביל את הצרכנים להגיש את תביעתם במקום העסק המרוחק מאוד מבתיהם ואף לא במקום מגוריה של הנתבעת ועליה להביא בחשבון כי לאור העובדה כי פרסומיה נועדו למשוך קהל לקוחות מכל רחבי הארץ, הרי שלא מן הנמנע שתצטרך להתדיין עמם במקרה של הגשת תביעה במקום מגוריהם ולא במקום עסקה. הבקשה נדחתה.