לא כל מחשב שנתפס בבית עסק הוא "מחשב מוסדי" (החלטה, שלום ב"ש, השופט אסף גיל, 23.12.2024):
העובדות: בקשה לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט-1969, להשבת תפוסים שנתפסו כחלק מחקירה שהמשיבה מנהלת. בבסיס החקירה עומד חשד כי המבקשת ואח' הקימו חברות קש כדי להונות את רשויות המס. נטען כי בעליה של המבקשת ביצע פעולות רבות של ניכיון צ'קים שמקורם בחשבוניות מס פיקטיביות. בחקירה נתפס, בין היתר, מחשב ושני התקנים ניידים אשר שימשו את המבקשת - חברה למתן שירותים פיננסיים (נש"פ).
נפסק: ההגנה טענה כי המחשב שנתפס הוא מחשב מוסדי, כהגדרתו בפסד"פ, לו יוחדו הוראות חוק המבכרות את זכות הקניין וחופש העיסוק של בעל המחשב, על-פני האינטרס הציבורי שבהחזקתו. הראיות שהוצגו מלמדות כי הלכה למעשה כלל פעילות הנש"פ איננה לגיטימית. הגם כי לנש"פ רישיון כדין, כל פעילות ניכיון השיקים מקורה בביצוע עבירות פליליות והתשתית הראייתית הקיימת מאפשרת לקבוע כי מדובר בחברה שכל פעילותה נגועה באי-חוקיות מובהקת. העובדה כי מחשב נתפס בבית עסק אינה מקימה באופן אוטומטי את הזכות להגדרת המחשב כמחשב מוסדי ובכך להשיבו לידי בעליו כמצוות המחוקק. הגבלת סמכות המשטרה להחזיק במחשב מוסדי לפרק זמן קצר בן 48 שעות לאחר מתן צו שיפוטי שניתן במעמד צד אחד נועדה להגן על תפעולם התקין של עסקים ומניעת שיתוקם כתוצאה מתפיסת מחשבים החיוניים לניהול ורישום הפעילות השוטפת של העסק. גם אם מדובר ב"מוסד", לא כל מחשב שנתפס באותו מוסד ייכלל בגדרי המגבלה בסעיף 32(ב) לפסד"פ, אלא רק מחשב המשמש לתיעוד הפעילות העסקית השוטפת. הואיל וכל פעילות הנש"פ מיום הקמתו ועד תפיסת המחשב והקפאת החשבון נגועה באי-חוקיות ומקורה בעבירות, קשה להלום את הטענה לפיה המחשב זקוק לתפעולו השוטף של בית העסק ולמנוע שיבושים בפעילותו.