ניתן להכיר בחתימה אלקטרונית על שטר חוב לצורך ביצוע בהוצאה לפועל (פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת לימור חלד-רון, 11.2.2025):

העובדות: האם ניתן לבצע שטר חוב הנושא חתימה אלקטרונית, בלשכות ההוצאה לפועל, בהליך לפי פרק ט' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979? ומה היחס בין פקודת השטרות [נוסח חדש], לבין חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, ולעידן הדיגיטלי הנוכחי? המבקשת היא חברת פינטק, המפוקחת על-ידי רשות שוק ההון, ומספקת קווי אשראי לעסקים באמצעות פלטפורמה דיגיטלית. המודל העסקי שלה מבוסס גם על חתימה אלקטרונית על שטרי חוב.

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור, על החלטת רשמת, שדחתה ערר של המבקשת על החלטת מזכירות לשכת ההוצל"פ. האחרונה סירבה לבקשה לפתוח הליך לביצוע שטר עבור שטר חוב עליו חתם המשיב 2, מהטעם שהחתימה על השטר היא דיגיטלית. המשיבה, ככלל, אינה שוללת הכרה בחתימה דיגיטלית על שטר חוב, אך עמדה על הקשיים העולים מאימוץ פרשנות כזו, המחייבת גיבוש הסדרים מתאימים בשיתוף כלל הגורמים. המשיבה טענה לקושי להכיר בחתימה אלקטרונית על שטר, לרבות משום שלשון בלשון פקודת השטרות מלמדת על מסמך בעל מימד פיזי וחפצי.

נפסק: סעיף 3 לפקודת השטרות קובע מהו שטר חליפין, ומתייחס לחתימה כאחת הדרישות הצורניות הנדרשות בשטר. בשונה מדיני החוזים המודרניים, שאינם מעמידים לרוב דרישות צורניות נוקשות, פקודת השטרות עושה כן, ואחת מאותן דרישות צורניות היא החתימה על השטר. מהי הפרשנות המקובלת בדיני השטרות ביחס לחתימה על שטר? בתי המשפט פירשו את דרישת החתימה באופן ליברלי וגמיש, תוך התייחסות לתכלית החקיקתית של החתימה השטרית כאקט אישי מובהק, לכוונות הצדדים ולפרקטיקות המקובלות בחיי המסחר.

חוק חתימה אלקטרונית מ-2001 נועד להגביר את הוודאות לגבי פעולות המתבצעות באופן אלקטרוני, בעידן טכנולוגי מתפתח בו ניתן לחתום בדרכים שונות. סעיף 2 המקורי לחוק קבע כי בכל מקום שהוראת חוק הציבה דרישת חתימה, ניתן יהיה לחתום באופן אלקטרוני, בחתימה אלקטרונית מאושרת. סעיף זה השתנה בתיקון 3 לחוק חתימה אלקטרונית משנת 2018. לפי סעיף 6 המקורי לחוק, לא ניתן להיכר בפלט כשטר מקורי. סעיף זה בוטל, ופקודת השטרות אינה מוזכרת בנוסח התקף של חוק חתימה אלקטרונית.

מטרת תיקון 3 לחוק חתימה אלקטרונית היתה להפוך את השימוש בחתימה כזו לנגיש יותר. משלא אוזכרה בתוספות לחוק, חל על פקודת השטרות סעיף 2 לחוק, שקובע כי מקום שנדרשה לפי חיקוק חתימת אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, בחתימה אלקטרונית אחרת "ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק". המחוקק רצה לקדם את השימוש בחתימה אלקטרונית ולהתאים את החקיקה האזרחית להתפתחות הטכנולוגיה. המודל בחוק חתימה אלקטרונית הוא שהוא חל על כל החקיקה, תוך בחינת תכלית כל חיקוק. לא נקבע הסדר מיוחד לפקודת השטרות. השאלה היא האם בחתימה האלקטרונית על שטר מתקיימות ברמת ודאות מספקת התכליות ביסוד דרישת החתימה בפקודה.

בתי המשפט ראו בחתימה על שטר "אקט אישי מובהק", שיש בו גמירות דעת מיוחדת המעידה על התחייבות לנטילת חבות שטרית. ככלל, חתימה אלקטרונית מגשימה את יסודות גמירות הדעת והזיהוי. אין הבדל בין ההיבט האישי של החותם באופן פיזי, לבין החותם בעצמו באופן גרפי על מסך מחשב בחתימה אלקטרונית. זה וגם זה יכולים להיחשב אקט אישי מובהק. במובן הצר של תכלית החתימה על שטר - ביצוע אקט אישי מובהק - ניתן לראות בחתימה אלקטרונית כחתימה על שטר, בהתאם למגבלות בפסיקה, כגון שמדובר בחתימה שנמצאת בשליטתו הבלעדית של החותם. אין בכך שהפקודה כוללת מונחים פיזיים כגון "אוחז", "מחזיק", "בכתב", כדי לאיין את ההכרה בחתימה אלקטרונית, שכן חוק חתימה אלקטרונית ביקש להתמודד בדיוק עם מונחים כמו אלו בחקיקה קיימת.

הנחיית היועמ"ש 1.2500 (כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים), שהמשיבה מונחית על ידה, ושנועדה לקדם העברת תהליכים לתצורה דיגיטלית, מתייחסת לקיומם של מונחים פיזיים מפורשים בהוראות חוק, ומבארת כיצד להתאים חוקים אלו לעולם הדיגיטלי. כיוון שניתן לראות בחתימה אלקטרונית כאקט אישי מובהק, ואין בכך שפקודת השטרות כוללת מינוחים פיזיים וחפציים כדי לשלול פרשנות המכירה בחתימה אלקטרונית, ניתן להכיר בחתימה אלקטרונית על שטר, ואין מניעה לאפשר את ביצועו במסלול המיועד לשטרות בהוצל"פ.

עיקר התנגדות המשיבה מבוסס על התכונות הייחודיות של השטר, ובראשן תכונת הסחרות (המורכבת מרכיב העבירות ומרכיב הטהירות), וממוסד האוחז כשורה. לאור קיומן של טכנולוגיות שמאפשרות יצירת קובץ מקור חתום דיגיטלית, חד ערכי, שאינו בר שינוי, ושניתן להתחקות אחר המסלול הדיגיטלי שלו, אין די בחשש זה של המשיבה כדי לאיין את האפשרות להכיר בחתימה על שטר באופן אלקטרוני. קובץ החתום דיגיטלית יכול להינות מאותה רמת אמינות כמו של השטר הפיזי, הן בהיבט זיהוי החותם, הן בהעדר אפשרות לשנות את קובץ המקור, ואף בהעברתו מאחד לשני בעולם המקוון. גם העולם הפיזי של דיני השטרות אינו חף מסיכונים.

שונים הדברים ביחס לתכונת הסחרות השטרית, שכוללת את מוסד האוחז כשורה. היבטים אלו של דיני השטרות רואים בשטר כחפץ מטלטלין, שההחזקה בו קונה עליו בעלות. לפי דיני השטרות, המסירה של השטר נעשית בהעברתו באופן פיזי לאחר. היות שהלכות הסיחור קושרות בין אחזקת המסמך הפיזי לבעלות על הזכות הכתובה בו, התוצאה היא שבעוד בשטר כתוב ניתן לאחוז באופן פיזי ולמסרו באופן פיזי, הרי שקובץ מחשב אינו מטלטלין שניתן להחזיק בו, אלא נכס בלתי מוחשי, ולכן אינו יכול לקיים את רכיב העבירות שנקבע בדיני השטרות. תכונת העבירות עודנה מחייבת, לפי הפרשנות המקובלת, את המימד הפיזי של השטר. 

חרף זאת, לא ניתן להתעלם מהפיחות במעמד ההחזקה הפיזית במטלטלין, כמו גם מהתפתחות הכלכלה המודרנית, ששינתה את השימוש שעושה השוק בשטרות. קיימת תמימות דעים בצורך לערוך רפורמה בדיני השטרות על מנת להתאימה להתפתחויות הטכנולוגיות. בימינו, "נוהג הסוחרים" או מהלך העסקים הרגיל, כולל שימוש תדיר בחתימה אלקטרונית לצורך ביצוע עסקאות ואף קבלת שירותים רגישים ע"י המדינה. בפרקטיקה הנוהגת הוכרה זה מכבר חתימה אלקטרונית על שטר חוב, הן על-ידי המשיבה עצמה והן על-ידי בתי המשפט. לכן, בשטרי חוב שאינם סחירים או שלא נסחרו בפועל, אין סתירה בין תכלית פקודת השטרות לחוק חתימה אלקטרונית, כך שניתן להכיר בחתימה אלקטרונית כחתימה על שטר, בתנאי שמדובר בחתימה שמהווה "אקט אישי מובהק" ונחתמה בטכנולוגיה המאפשרת זיהוי חד ערכי והיעדר אפשרות לשנות את קובץ המקור.

ניתן לפתוח הליכים בעניין שטרות אלו במסלול הקבוע לביצוע שטרות בלשכות ההוצל"פ. מדובר בשטרות שבהם לא בוצעה פעולת סיחור, ומגיש השטר לביצוע בהוצאה לפועל הוא זה שהשטר המקורי לפקודתו. יש לבחור בפרשנות המכירה בחתימה אלקטרונית על שטר חוב גם מטעמים של וודאות משפטית הנדרשת לגופים כגון המבקשת. טעם נוסף נוגע לחשיבות יצירת תחרות לבנקים. מצופה כי המדינה תספק פתרונות טכנולוגיים גם לעסקים שמבקשים להתחרות בבנקים, שעושים שימוש בשטרות חוב, דוגמת המבקשת. מציאות שבה רק לבנקים ניתנים הכלים לעבור לעולם הדיגיטלי, בעוד מתחריהם נאלצים להמשיך לפעול בעולם הפיזי בלבד, אינה תוצאה רצויה בהיבטים של תחרות בעולם הבנקאות. על המשיבה להתקין נהלים מתאימים ולפרסמם לציבור. הערעור התקבל.