אם לילדה בפעוטון תפצה גננת ב-50,000 ש"ח בעקבות הודעות ווטסאפ ששלחה להורים (פסק-דין, שלום י-ם, השופט נאיל מהנא, 12.1.2025):

העובדות: תביעה לפיצוי בשל פרסום לשון הרע, שהגישה התובעת, גננת במקצועה, נגד אם לפעוטה ששהתה בפעוטון שבבעלותה. התובעת טענה כי לאחר שהמליצה לנתבעת לאתר מסגרת אחרת לפעוטה, החלה הנתבעת לפנות בהודעות WhatsApp למספר הורים לילדים בפעוטון, שכוללות לשון הרע כלפיה.

נפסק: "פרסום" מוגדר כהעברת מידע לאדם אחר מלבד הנפגע, שהגיע לאותו אדם. הפרסום יכול להתבצע בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת. הנתבעת כתבה את הודעת הווטסאפ והעבירה אותה להורי הילדים בפעוטון. ההודעה הגיעה לידיעת ההורים ולכן יסוד הפרסום התקיים. בחינת הפרסום, אופן הצגתו, הסגנון שבו הוא נכתב וניסוחו, כאשר הוא הופנה להורי פעוטות שהיו תחת השגחת התובעת, יכול להיתפס אצל האדם הסביר כאילו התובעת אינה מתנהגת כראוי לפעוטות וכי יש להיזהר ממנה. הדברים שייחסה האם לתובעת עולים לכאורה לכדי ביצוע עבירות חמורות כלפי הילדה ששהתה תחת השגחתה. פרסום דברים כאמור יש בו כדי להשפיל את התובעת, לעשות אותה מטרה לשנאה, לבזות אותה ולפגוע בפרנסתה, שכן הם נשלחו "ללקוחות" של התובעת אשר ראו בה מקום בטוח ואמין להותיר בו את היקר להם מכל, את ילדיהם. הדברים עולים לכדי לשון הרע כהגדרת מונח זה בחוק. הנתבעת כשלה בהוכחת אמיתות הפרסום ולא עומדת לה הגנה זו או הגנת תום הלב. יש לדחות את טענת הנתבעת כי מדובר בזוטי דברים או במעשה של מה בכך. הנתבעת תפצה את התובעת ב-50,000 ש"ח וכן הוצאות.