הפרת זכויות יוצרים בצילומים של אביזרי אמבט בפרויקטים אדריכליים (פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת לימור חלד-רון, 9.1.2025):

העובדות: תביעת זכויות יוצרים. התובע הוא צלם מקצועי המתמחה בצילומי אדריכלות. הנתבעת היא חברה המתמחה בייבוא ושיווק מוצרי עיצוב לחדרי רחצה. התובע טען כי צילם מספר תמונות בפרויקטים ברחבי הארץ, אליהם הוזמן על-ידי לקוחותיו, וכי גילה כי הנתבעת משתמשת באופן מסחרי בלא פחות מתשעה מצילומיו, בפרסומם באתר האינטרנט המסחרי שלה, ללא רשות וללא מתן קרדיט. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, כי מדובר בתמונות פשוטות שאינן מוגנות, וכי קיבלה הרשאה לשימוש בצילומים מהמגזין "בניין ודיור", אך לאור חלוף הזמן לא הצליחה לאתר את ההרשאה. 

נפסק: התובע צירף לתביעה העתק של הצילומים המקוריים, הכוללים גם את פרטי המטא דאטא, שיש בהם כדי להוכיח כי הוא יוצר התמונות. עיון בהצעות העבודה, שהן ההסכם בין התובע למזמיני העבודות, מוביל למסקנה כי זכויות היוצרים בתמונות שייכות לתובע. בין התובע ללקוחותיו השתכלל חוזה הכולל את סעיף זכויות היוצרים של התובע, גם אם לא כל הצעות העבודה נחתמו. טענת התובע כי הוא זה שצילם את כל 9 התמונות מושא התביעה לא נסתרה. התמונות עונות להגדרת יצירה מוגנת בהתאם לחוק זכות יוצרים, ומתקיימים בהן מאפייני המקוריות, ההשקעה והיצירתיות כפי שהותוו בפסיקה. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי עומדת לה הגנת "מפר תמים". הנתבעת טענה כי קיבלה הרשאה מצד ג' להשתמש בתמונות, אך לא הביאה בדל ראיה להוכחות טענתה. הנתבעת לא עשתה מאמץ מינימלי לבסס את טענותיה, כמו להביא לעדות נציג של המגזין או של גורם אחר, שלטענתה נתן לה את ההרשאה. הנתבעת לא הוכיחה שזכות היוצרים הועברה על ידי התובע לגורם אחר וממנו אליה. אין לקבל את טענת הנתבעת בדבר אשם תורם של התובע משום שלא סימן את תמונותיו. יש קושי ממשי לקבל את טענת הנתבעת כי לא ידעה ולא יכלה היתה לדעת כי מדובר ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים.

אין מדובר ב"זוטי דברים". לא מדובר בשימוש "מינורי" ואינפורמטיבי גרידא בתמונות. התובע הוכיח כי הנתבעת השתמשה בתשע תמונות פרי יצירתו, ופרסומן באתר האינטרנט הפועל לקידום עסקיה, גם לאחר הגשת התביעה. יש בכך הוכחה כי הנתבעת עצמה אינה רואה בדברים משום שימוש שולי וזניח, ורואה בהצגת התמונות כעניין שיש בו ערך כלכלי. הנתבעת עשתה ועושה שימוש מסחרי מפר בפרסום תשע תמונות פרי עמלו של התובע, מבלי לקבל הסכמתו לכך ומבלי לציין את שמו כבעל זכות היוצרים. מעשיה עולים כדי הפרת זכות היוצרים של התובע, לרבות הפרת זכותו המוסרית. מספר ההפרות הוא כמספר הצילומים (תשע הפרות). אומנם בכל אחת מהתמונות מופיעים כלים סניטריים, אך קיים שוני בין תמונה ותמונה, הן מבחינת המקום בו צולמה והן מבחינת היעדר זהות האובייקטים עצמם, ומכאן ניתן ללמוד על מידת ההשקעה אליה נדרש התובע. הנתבעת תפצה את התובע ב-2,000 ש"ח לכל הפרה (18,000 ש"ח) וכן תשלם פיצוי בסך 3,000 ש"ח על פגיעה בזכות המוסרית. הנתבעת תישא בהוצאות בסך 1,500 ש"ח ובשכ"ט בסך 8,000 ש"ח.