מיינדספייס לא הוכיחה כי העובד גזל סודות מסחריים עם סיום עבודתו (פסק-דין, אזורי לעבודה ת"א, השופטת חופית גרשון-יזרעאלי, 20.9.2024):

העובדות: תביעה שהגישה מעסיקה ותביעה שכנגד שהגיש עובד. התביעה העיקרית היא לפיצוי בשל גזל סודות מסחריים, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובות האמון ותום הלב ביחסי עבודה. המחלוקת העיקרית היא בשאלה האם הנתבע גזל מידע סודי של התובעת ומסר אותו לאחר התפטרותו לנתבעת 2 (פתאל), העוסקת בתחום חללי העבודה המשותפים, בדומה לתובעת. בתביעה שכנגד עותר הנתבע לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה, ולפיצויים בגין חוסר תום לב בסיום יחסי העבודה ועקב פגיעה בפרטיות.

נפסק: ההתחייבות החוזית להימנע מתחרות לאחר סיום העבודה הייתה חלק מהסכם העבודה הראשון של הנתבע, שעמד בתוקף כל עוד הועסק בתפקיד בו עבד כאשר החל את עבודתו. קידומו בתפקיד לא לווה בהסכמות בכתב ולפיכך לא הוכח כי במועד סיום העבודה היה הנתבע כפוף להתחייבויות בהסכם בכתב. אף לו היתה התחייבות חוזית תקפה כתובה לא היה לה תוקף, אלא אם היתה התובעת מוכיחה כי ההתחייבות עומדת בתנאי הפסיקה (הלכת צ'ק פוינט). לא הוכח כי הנתבע קיבל הכשרה מיוחדת או כי השכר ששולם לו היה גבוה בהשוואה לשוק וכלל תמורה מיוחדת עבור התחייבות שלא להתחרות בתובעת לאחר תום תקופת העבודה. הסודות המסחריים להם טוענת התובעת הם תוכניות עסקיות; הצעות מחיר; רשימת לקוחות בישראל ובחו"ל הכוללת מידע פיננסי; רשימת ספקים ואנשי מקצוע יחודיים המספקים שירותים בהקמת אתרים חדשים. התובעת אף הצביעה על 5 קבצים עיקריים שהוריד הנתבע למחשב הנייד האישי מהענן, שהם לשיטתה בליבת העסק. הנתבע טען כי אין ברשותו כל מידע מסחרי השייך לתובעת וכי עבודתו בפתאל מתמקדת בשוק המקומי, בעוד בתובעת עבד בעיקר בתחום השוק הבינלאומי. הנתבע טען כי הוריד את הקבצים מענן החברה למחשב העבודה שלו במסגרת עבודתו. 

לא הוכח כי הנתבע פעל שלא כדין בכך שנטל סודות מסחריים של התובעת. לא נטען ואף לא הוכח כי הועתקו קבצים של התובעת להתקן נייד או למחשב שאינו המחשב הנייד ששימש את הנתבע לצרכי עבודתו ואשר הושב לתובעת. לא נסתרה הטענה ולפיה הנתבע השתמש בקבצים באופן שגרתי, כחלק מעבודתו. אין כל ראיה לכך שהנתבע נטל לרשותו קבצים השייכים לתובעת, אף מבלי להידרש לשאלה האם קבצי העבודה עליהם הצביעה הם סוד מסחרי. לא הוכח כי הפעולות שעשה הנתבע בימים שקדמו לניתוקו ממערכות המחשב, חרגו מהפעולות השגרתיות בתקופת העבודה, או כי נטל מידע לרשותו. אף שההליכים התמשכו כארבע שנים, לא הצביעה התובעת על נזק כלשהו שנגרם לה על ידי הנתבע או פתאל. לא הובאה ראשית ראיה לשימוש בסודות מסחריים בפועל, פרט לטענות כלליות על יתרון מסחרי לפתאל כתוצאה מן המידע שנטען שנחשף. תביעת התובעת נדחתה במלואה.

הנתבע טען כי התובעת נהגה עמו בחוסר תום כאשר הודיע על רצונו לסיים את עבודתו, וכן פגעה בפרטיותו כאשר בדקה את המחשב האישי בו השתמש ללא התחשבות במידע אישי שייתכן והיה שמור בו. לא נמצאה עילה לפיצוי ברכיבים אלה. לא הוכח כי התובעת הפרה את זכותו של הנתבע לפרטיות בכך שבדקה את המחשב הנייד בו השתמש. תביעת הנתבע התקבלה חלקית באשר לפדיון מספר ימי חופשה וכו'.