"בוקינג" אינה אחראית לחוויית השירות ולמחדליו של ספק מקום האירוח (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט ליאור גלברד, 25.7.2024):

העובדות: עניין התביעה במפח נפש של התובעת ובני משפחתה מאירוח בווילה (בישראל). הזמנת מקום האירוח נעשתה באמצעות אתר הנתבעת. התובעת טענה כי באתר הנתבעת מקום האירוח הוצג באופן מושך ויוקרתי, אלא שבפועל המקום היה הרוס, מוזנח ומלוכלך, לא מאובזר, לא היגייני ולא אסתטי. התובעת פנתה לקבלת פיצוי מהנתבעת לאחר האירוע, אך הנתבעת סירבה ליטול אחריות ולפצותה. הנתבעת טענה שמדובר במקום אירוח ישראלי ועל התובעת היה להגיש את התביעה נגד המארח. הנתבעת הוסיפה שהיא אינה אחראית לאירועים, היא אינה מזינה לפלטפורמה מידע או תמונות של מקומות האירוח, וכי אין לה שום קשר לליקויים הנטענים. 

נפסק: דין התביעה להידחות. טענות התובעת בהחלט עשויות להקים עילה נגד מקום האירוח, אלא שהתובעת בחרה שלא לתבוע את מקום האירוח ומבקשת להטיל אחריות על הנתבעת. אין עילה לכך בנסיבות העניין. הסכם ההתקשרות עם הנתבעת קובע במפורש שהנתבעת אינה אחראית לחוויית השירות ולמחדליו ומעשיו של ספק מקום האירוח. לכל היותר ניתן להטיל על הנתבעת אחריות לפי הדין הקוגנטי החל על סוכנות נסיעות. בהנחה שזה מעמדה, לא ניתן להטיל עליה, בהיעדר הסדר חוזי או חקיקתי, אחריות לעקוב ולפקח באופן יזום אחר כשלי תחזוקה ואופן אספקת השירותים על-ידי מקומות אירוח מסוג של יחידת אירוח פרטית בודדת, כמו גם בשל התנהגות גסה של בעלי מקומות האירוח. הדין אינו מחייב את הנתבעת למודל שירותי פיקוח ואחריות ממין זה. בהינתן שמדובר בטענות הנוגעות לרמת התחזוקה והשירות השוטפים של מקום האירוח, ובשים לב לטיב מקום האירוח, בהיעדר הוכחה שלנתבעת היה מידע שלילי מהותי שאותו היא לא גילתה לתובעת, ובהיעדר ראיה להפרה של איזו מהוראות ההסכם בין התובעת ובין הנתבעת, לא קמה לנתבעת אחריות לפצות את התובעת בנסיבות המקרה. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר במקום אירוח ישראלי שאין מניעה שהתובעת תגיש תביעה נגדו, אך היא בחרה משיקוליה שלא לתבוע אותו. התובעת תישא בהוצאות בסך 600 ש"ח.