אין להקל ראש באפקט המצנן של איומים על אנשי תקשורת (גזר-דין, שלום ת"א, השופט איתי הרמלין, 9.12.2024):

העובדות: הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה של איומים, לאחר ששלח מספר הודעות וואטספ לעיתונאית דנה ויס, במהלך מבצע "שומר חומות", לרבות הודעות בהן כתב "טפו יכלבה", "בשבת הזאת תשרף לך כל המשפחה". הנאשם שלח את ההודעות משום שדרך סיקורה של ויס והעמדות שהביעה בשידורי הטלוויזיה לא מצאו חן בעיניו. הנאשם קיבל את מספר הטלפון של ויס בקבוצת ווטסאפ שבה עודדו את חברי הקבוצה לשלוח לה הודעות. ביהמ"ש קבע בהכרעת הדין שמשמעות הדברים האובייקטיבית היא של איום בפגיעה, וברור שההודעות נשלחו כדי להפחיד או להקניט את מקבלת ההודעה. 

נפסק: הטלפון הנייד הוא כיום החפץ הקרוב ביותר לאדם, הן פיזית והן משום שהוא אוצר את סודותיו. כאשר אדם מקבל הודעה מאיימת ישירות לטלפון, חששו הטבעי הוא שכמו שהגיעו לטלפון הנייד שלו כך יכולים מי ששלחו את ההודעה להגיע אליו עצמו. עבירת האיומים נקבעה על ידי המחוקק כצמצום מודע ומכוון של זכות היסוד לחופש ביטוי, ונועדה להגן על זכותו של כל אדם לשלוות נפש. מקרה זה מיוחד בכך שמדובר באיום שאף נועד לפגוע בחופש הביטוי של אדם אחר, ובשל כך בוודאי אין מקום להגן עליו מכוח חופש הביטוי. הואיל וחופש הביטוי שבו ביקש הנאשם לפגוע הוא חופש הביטוי של עיתונאית במסגרת עבודתה, באופן שעלול לסכן את עצם אפשרותה לעסוק במקצוע, הרי שמדובר במעשה שהיה בעל פוטנציאל לפגוע גם בזכות החוקתית לחופש העיסוק של נמענת ההודעה. 

ההגנה עתרה לביטול הרשעת הנאשם, אך הוא אינו עומד בתנאי השני לביטולה של הרשעה - לא הובאו ראיות משכנעות שהרשעה תפגע בשיקומו של הנאשם באופן שאינו שקול לחומרת המעשה שבו הורשע. יש לדחות בקשה זו. הנאשם, צעיר ללא עבר פלילי, הודה מהרגע הראשון במשלוח ההודעות והביע את צערו על שליחתן. על הנאשם נגזרו שני חודשי מאסר על תנאי, 100 שעות שירות לתועלת הציבור, ופיצוי בסך 1,500 ש"ח לויס.