ת"ק 56027-04-24 מרשק נ' גלוברמן ואח'

אולי יעניין אותך גם

דחיית תביעת לשון הרע על שימוש בקטע מערוץ היו-טיוב של התובע (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשמת הלנה בורוכוביץ' ליטוין, 22.8.2024):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא עיתונאי, צלם וכן ייסד אתר בשם 'עיתונות אזרחית' וערוץ יוטיוב. נתבע 1 הוא עיתונאי, מנחה טלויזיה, מוזיקאי ויוצר תוכן. ענין התביעה בתוכנית שיצר והנחה הנתבע ("קרב על המוח"), שהפיקה ושידרה הנתבעת 2. התוכנית עסקה בהשפעת הרשתות החברתיות, הפרסומות, היישומונים ועוד, על מוח הצרכנים והצופים. לתוכנית התראיינה ד"ר מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטל. התביעה נסבה על קטע בו נשמעה ד"ר מרגלית מתארת ניסוי שביצעה. בתום דבריה הוצג קטע קצר בן כ-6 שניות, שנלקח ממונולוג וידאו שהעלה התובע לערוץ היוטיוב שלו. התובע טען כי שילוב הקטע בסמוך ומייד לאחר דברי ד"ר מרגלית, תייגה אותו בעיני הצופה הסביר כמפיץ שקרים וחדשות כזב. הנתבעים טענו כי דברי התובע הוצגו כהווייתם ושילובם בתוכנית היה הבעת דעה עיתונאית לגיטימית על תוכנם. הנתבעים טענו כי דעותיו של התובע היו "הדהוד של תיאוריות קונספירציה" בנוגע למגפת הקורונה.

נפסק: שילוב קטע הוידאו בתוך התוכנית קולע להגדרת לשון הרע כמשמעותה בחוק. הצופה הסביר ששומע את דברי ד"ר מרגלית על אופן יצירתן של חדשות כזב, והרואה את קטע הוידאו הבא בעקבותיהם, בשילוב דבריה הבאים בעקבותיו, עלול להגיע לכלל מסקנה שהתובע מפיץ חדשות כזב או למצער כי מיוחס לו מעשה כזה. רושם כזה עלול להשפיל את התובע, לבזותו ואף לפגוע במשלח ידו (יצירתו של תוכן חדשותי). העובדה ששודר קטע קצר בן 6 שניות בלבד אינה מעלה או מורידה מהמסקנה שהשילוב שלו, בהקשר המלא של הדברים, הוא לשון הרע כלפי התובע. עם זאת, עומדת לנתבעים ההגנה הקבוע בסעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע. התובע ונתבע 1 מחזיקים בדעות מקוטבות בכל הנוגע לטיפולן של רשויות השלטון במגיפת הקורונה. לעמדת התובע יש בהחלט מקום ב"שוק הדעות". עמדתו מוגנת בחופש הביטוי והשמעתה חשובה לשם שמירה על ציביונה הפלורליסטי של החברה. ברם, גם לנתבעים עומדת הזכות להשמיע את דעתם ואת ביקורתם על עמדה זו.

לאורך התוכנית נשמעת קריינותו של נתבע 1, הסבריו וכן דעתו וביקורתו על פעולותיהם של רשתות חברתיות, גופי תקשורת, יישומונים ואנשים פרטיים המחזיקים בדעות שונות מן הקונצנזוס הציבורי. עריכתו של התוכן המופיע בתוכנית, לרבות שילובם של קטעי הוידאו וקטעי העיתונות בין המונולוגים והראיונות, נועדו לסייע להעביר את המסרים וביניהם דעותיו וביקורתו של נתבע 1. שילוב קטע הוידאו, בסמוך לדברי ד"ר מרגלית, הוא אמצעי עריכתי ואומנותי של העיתונאי. הוא נועד לשם נקיטת עמדה ומתיחת ביקורת על עמדתו של התובע. אופן הטיפול של רשויות השלטון בנגיף הקורונה, אפילו אם כזה לא עמד במוקד התוכנית, היה בזמנים הרלוונטיים במחלוקת ציבורית. אין תחולה להגנת אמת בפרסום. התביעה נדחתה.