ציוצי הנתבעת על התנהלות מזכיר הקלפי ביום הבחירות אינם לשון הרע (פסק-דין, שלום ת"א, השופט גד מינא, 13.10.2024):

העובדות: תביעת לשון הרע שמקורה בציוץ ב"טוויטר" (כיום X) שפרסמה הנתבעת ביום הבחירות הכלליות לכנסת. התובע שימש באותו יום כמזכיר שאחראי על 3 קלפיות, ביניהן הקלפי אליה משויכת הנתבעת, שלא נפתחה במועד. הנתבעת הלינה על כך בציוצים. בעוד שהתובע טען כי הציוצים הם לשון הרע כלפיו, הנתבעת טענה ששני חלקי הציוץ חוסים תחת חופש הביטוי וכי לא מדובר בלשון הרע.

נפסק: התביעה נדחתה. הציוץ עונה להגדרת "פרסום" בחוק איסור לשון הרע. את הפרסום יש לבחון על רקע ההקשר - קלפי לבחירות הכלליות לכנסת שלא נפתחה בזמן. לא מדובר בעיכוב של מספר דקות. הקלפי אמורה היתה להיפתח בשעה שבע ונפתחה רק לאחר השעה תשע. בפרק זמן זה אכן הגיעו מצביעים רבים שלא יכלו להצביע. החלק הראשון של הציוץ אינו מזכיר את התובע בשמו והתובע אישר שלא נפגע ממנו. קריאה אובייקטיבית של הפרסום כמכלול אינה מייחסת כל עבירה פלילית או אדישות לעבירה פלילית לתובע. בחלק הראשון של הפרסום אף מובא ההסבר של מנהל הקלפי, כך שאף אם קורא מסוים סבור שידו של מנהל הקלפי קשורה לאי פתיחת הקלפיות, הרי שמובא באופן מפורט ההסבר מפיו. 

יש להעריך את התובע על עבודתו כמזכיר קלפי, אך יש לזכור שהתפקיד כולל גם אחריות ומבחינת ציבור המצביעים, המזכיר הוא הכתובת במקום לתלונותיהם. מזכיר הקלפי גם מקבל שכר עבור עבודתו. התרשמות הנתבעת שהתובע הפגין אפאטיות אינה לשון הרע בנסיבות אלה. מבחינה פרשנית משקלו של חופש הביטוי מתחזק כאשר מדובר בביטוי שהוא ביקורת. גם אם ניתן היה לבצע את אותו פרסום ללא אזכור שמו של התובע, אין בעצם אזכור שמו משום פרסום לשון הרע. אף אם היה מדובר בלשון רע היתה חלה לפחות ההגנה שבסעיף 15(4) לחוק. התובע היה בתפקיד ציבורי ורשמי והפרסום הוא בבחינת הבעת דעה על התנהגותו בתפקיד. הפרסום עורך הבחנה בין עובדות שאינן שנויות במחלוקת לבין דעתה של הנתבעת לפיה התובע הפגין אפאטיות. גם יתר האמירות שהתובע מייחס לעצמו, שלא בצדק, הן לכל היותר הבעת דעה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 8,000 ש"ח.