אין מדובר בביקורת כללית על סוג טיפול, אלא בחולה ורופאה מסוימים, ולכן הדברים הם לשון הרע (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן, 14.11.2024):
העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בהרצליה [ת"א 19157-09-22], שקיבל תביעת לשון הרע שהגישה המשיבה נגד המערערת. המשיבה היא רופאה מומחית ברפואה פנימית. בתביעתה טענה כי המערערת, פעילה חברתית, פרסמה בקבוצות WhatsApp שונות פרסומים שיש בהם לשון הרע כלפיה, וזאת כחלק ממאבק המערערת נגד הרפואה הקונבנציונלית בכלל, ונגד חיסונים בפרט. המערערת טענה כי מדובר בתביעת השתקה וכי הדברים שכתבה אינם לשון הרע, אלא ביקורת מותרת.
ביהמ"ש השלום הורה למערערת לפצות את המשיבה ב-80,000 ש"ח ולשאת בהוצאות בסך 15,000 ש"ח, לאחר שקבע כי האמירות הן לשון הרע וכי למערערת לא עומדת הגנת "אמת בפרסום". עוד נקבע כי גם הגנת תום הלב אינה עומדת למערערת, לנוכח השתלחותה בפרסומים. נפסק כי אין מדובר כלל בהבעת דעה, אלא בפרסומים המתיימרים לתאר עובדות. מכאן הערעור.
נפסק: יש להורות על דחיית הערעור. שיח ברשתות החברתיות העוסק במחלוקת שבין רפואה קונבנציונלית ורפואה טבעית, הוא לגיטימי. כיכר השוק הוירטואלית היא פלטפורמה לגיטימית להבעת דעות ולחופש ביטוי, אך מתן חסינות לפרסום ברשת מפני איסור לשון הרע עלול להוביל לכך שבמקום "שכיכר השוק תוצף באלף פרחים של חופש הביטוי, עלול דווקא הניחוח הכבד של מי השופכין שעלו על גדותיהם להשתלט על השיח". צודקת המערערת שבמסגרת חופש הביטוי ניתן לפרסם ביקורת גם כשאינה נעימה והביקורת אינה צריכה להינתן רק על ידי גורמים המוסמכים לבקר גוף מסוים. גם אדם פרטי יכול להעלות ביקורת לגיטימית נגד הרפואה הקונבנציונלית, בין אם מדובר בחיסונים ובין אם מדובר בסטרואידים וקורטיזונים למיניהם.
חלק מהפרסומים היו "הבעת דעה". לא על כל תוכן הפרסומים הוגשה התביעה, אלא שמה של המשיבה אוזכר בהקשר ספציפי של טיפול במטופלת ספציפית שלפי הנתבעת הוא טיפול שלא ירפא את אותה חולה לעולם וטיפול שהביא את אותה חולה ספציפית "עד הלום", וטיפולה של המשיבה הוא בגדר "כשלון גמור". כיוון שאין מדובר בביקורת כללית על סוג טיפול מסוים, אלא בחולה ספציפית וברופאה ספציפית, הרי שהפרסומים אינם "הבעת דעה" אלא ניסוח שבמשקפי "האדם הרגיל" מתאר עובדות. מותר היה למתוח ביקורת ואפילו נוקבת על שיטת רפואה זו או אחרת, אך שרבוב עובדות לגבי המשיבה שלא נמצא כי הוכח שהן אמת, הוא זה שהוביל לקבלת התביעה.