ת"ק 67264-08-23 פלונית נ' ויצמן

אולי יעניין אותך גם

משפיעת רשת פגעה בפרטיות לאחר שפרסמה כתב טענות הכולל פרטים אישיים, כדי להציג "אייטום ראשוני" (פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, הרשם מילאד תלחמי, 25.8.2024):

העובדות: הנתבעת, אקטיביסטית חברתית ויוצרת תוכן, פרסמה פוסט בפייסבוק ובטוויטר (X), עם הכותרת "אייטום ראשוני! תביעה הוגשה הבוקר נגד סופר פארם כי רוקח אמר "אתה" למישהו שהזדהה כאשה". לפוסט צורף כתב התביעה שהגישה התובעת נגד סופר פארם, שכלל את שמה, כתובתה ומספר ת"ז. לאחר פניית התובעת, מחקה הנתבעת את הפרטים האישיים מהפוסט בפייסבוק, אך לא עשתה כך בחשבון ה-X. התובעת טענה, בין היתר, כי התביעה נסובה על ההתבטאויות הפוגעניות של הנתבעת כלפי הקהילה הטרנסג'נדרית ברשתות החברויות, ובפרט על 2 פרסומים בהם הוציאה את דיבת התובעת ופגעה בפרטיותה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי מדובר בתביעה קנטרנית שנועדה להשתיק את מי שלא מיישר קו עם דעה פרוגרסיבית קיצונית, וכי אין הוראה חוקית האוסרת לפרסם כתב טענות. 

נפסק: הזכות לפרטיות היא מהחשובות שבזכויות אדם. השאלה היא האם נפגעה זכות התובעת לפרטיות לאחר פרסום פרטיה האישים, שם כתובת ומספר ת"ז, במשך כ-17 שעות בפוסט הנתבעת בפייסבוק, ופרסום ממושך ב-X, שלא הוסר קרוב לשנה. סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע כי שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, שלא למטרה שלשמה נמסרה, הוא פגיעה בפרטיות. פרסום מספר ת"ז בפוסט בפייסבוק, עונה להגדרה בסעיף, מאחר שמספר ת"ז, המלווה את האדם כל חייו, לא נועד לפרסום ברבים, אלא למטרות אחרות, כגון הזדהות בפני רשויות המדינה או לשימוש האדם עצמו. שימוש במידע זה ללא הסכמת בעליו, או שלא למטרה שלשמה נמסר, או מסירתו לגורם שלישי באמצעות פרסום, הוא פגיעה בפרטיות. גם פרסום כתובת מגוריה של התובעת הוא פגיעה בפרטיותה. ביתה של התובעת הוא מבצרה ואין כל הצדקה לפרסם את כתובתה בפוסט.

פרסום שמה, כתובת מגוריה ומספר ת"ז של התובעת פגעו בפרטיותה, בשלוותה ובתחושת הביטחון האישי שלה. אין לקבל את טענת הנתבעת כי הפרסום נעשה בתום לב. הנתבעת, כמשפיעה ברשת החברתית, רצתה לפרסם "אייטום ראשוני" עבור קהל רחב של עוקבים, בעניין שהיא מתנגדת לו ואף "נלחמת בתופעה חברתית". גם תגובתה הראשונית של הנתבעת לאחר שנתבקשה להסיר את הפרטים האישיים, אינה מלמדת על תום לב. אף הפרסום ב-X לא הוסר מיד עם פנית התובעת. מצופה מהנתבעת, כפעילת רשת ומשפיעה, לדעת שיש השלכות מהפרסום האסור. פרטיות התובעת נפגעה גם לפי סעיף 2(11) לחוק, שכן מדובר בפרסום הנוגע לצנעת חייה האישיים של התובעת, פרסום שגרם לה ללעג והשפלה, כפי שעולה בתגובות בפייסבוק ובטוויטר. הפגיעה בתובעת הייתה ממושכת, בשים לב כי הפרסום ב-X לא הוסר עד למועד הדיון בתיק, במשך כשנה, פרסום שגרם לתובעת פחד, לעג והשפלה ללא כל הצדקה ובניגוד לחוק. התביעה התקבלה במלואה. הנתבעת תפצה את התובעת ב-34,600 ש"ח ותחשא בהוצאות בסך 800 ש"ח.