לאחר הקמת מאגר "אל תתקשרו אלי", לא ניתן לתבוע פיצוי על שיחות שיווק טלפוניות מכוח חוק התקשורת (פסק-דין, תביעות קטנות כפ"ס, הרשם צוריאל לרנר, 25.8.2024):

העובדות: תביעה כספית שעניינה דרישת פיצוי עבור קבלת שיחות שיווק ומכירות של שירותי הנתבעת. התובע טען כי היה בעבר לקוח של הנתבעת, ולימים התאכזב מהשירות והתנתק. לטענתו, לאחר מכן קיבל עשרות שיחות מכירה, למרות שביקש פעם אחר פעם שיפסיקו להתקשר אליו. הנתבעת טענה כי שמו של הנתבע רשום כחסום לשיחות שיווק (החל מיוני 2023), ולטענתה לא נעשו מאז שיחות שיווק של הנתבעת או גורמי שיווק מטעמה. הנתבעת טענה עוד כי תיקון 61 לחוק הגנת הצרכן ("מאגר אל תתקשרו אלי") ממצה את הסוגיה, ואין מקום לפסוק פיצוי גם אם נעשו שיחות שיווק, כל עוד לא נרשם התובע במאגר.

נפסק: אין פסיקה העוסקת בהשלכות תיקון 61 על זכותו של צרכן, שלא נרשם במאגר, לתבוע פיצויים בשל שיחות שיווק. הדעות בפסיקה אינן אחידות באשר למצב המשפטי שחל לפני תיקון זה. מספר מותבים דחו תביעות על בסיס שיחות שיווק טלפוניות, בין היתר משום שסעיף 30 לחוק התקשורת נועד למישור הפלילי ולא למנוע התקשרויות במישור האזרחי-צרכני. רוב המותבים אחרים סברו שיש אכן מקום להשתמש בסעיף 30. לפי המצב המשפטי לפני תיקון 61, ביהמ"ש היה מצטרף לדעת הרוב, ונוכח ריבוי השיחות, היה מקום לשקול לחייב את הנתבעת בפיצוי, למרות מטרתו הפלילית של סעיף 30 לחוק התקשורת. עם זאת, שעה שהמחוקק נתן דעתו לצורך לאזן בין זכויות עוסקים לשווק באופן סביר את שירותיהם, לבין זכויות צרכנים שלא להיות מוטרדים, גם טלפונית, משיחות שיווק כאלה, ועל כן חוקק את תיקון 61, ונתן לכל צרכן את השליטה על גורלו בהקשר זה, שוב לא יכול צרכן לבוא בטענות למשווק הפונה אליו בשיחות שיווק.

לא כל חוסר נימוס מסחרי ושיווקי הוא עניין לביהמ"ש לענות בו, במיוחד כשהמחוקק נתן כלים בידי הנפגע להגן על ענייניו בעצמו. ההסתייגות היחידה תבוא במקרים קיצוניים. אין זה מסוג המקרים האלה. התובע העיד שאמנם לא ידע על המאגר, אך גם לא היה נרשם בו כדי שלא להחמיץ הזדמנויות שיווק מעניינות. הוא מעוניין שהנתבעת תחדל להתקשר אליו, אך אינו מעוניין שספקים אחרים יעשו כן. לא השיחות הן המטרידות, אלא הנתבעת עצמה, שבעבר נתנה לו שירותים, אך כנראה אכזבה או הכעיסה אותו. המחוקק אמר את דברו: זכותו של אדם שלא להיות מוטרד על ידי משווקים, אם הוא חפץ בשלווה, אך אם לא שלווה הוא מבקש, אלא סינון, יתכבד ויסנן את השיחות בעצמו. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות בסך 400 ש"ח.