הביטויים שהופנו לתובע בפייסבוק, גם אם אינם ראויים, הם אינם לשון הרע (פסק-דין, שלום רמלה, הרשמת מיכל רבינוביץ, 4.9.2024):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע טען כי הוא "פעיל חברתי" בתחום הקנאביס הרפואי, העוסק גם בהפניית מטופלים לקבלת תרומות קנאביס מבתי מרקחת שונים. התובע טען, בין היתר, כי הנתבע הכפיש אותו ואת פעילותו, תוך שהוא גם מייחס לו סחר בסמים. הנתבע טען, בין היתר כי התובע הציג פירוט בררני וחלקי בלבד, וכי הכינויים שהפנה לתובע נעשו רק לאחר שהתובע עצמו השתלח בנתבע וקרא לחרם צרכנים על רשת בית המרקחת "ליף" שבבעלותו. הנתבע טען עוד כי הציטוטים בתביעה אינם לשון הרע, הם בגדר "זוטי דברים", וכי עומדות לו הגנות חוק איסור לשון הרע.

נפסק: התביעה נדחתה. על תובע המגיש תביעת לשון הרע לפרט את האמירות שעליהן הוא מבסס את תביעתו. התובע לא פירט בתביעה כדבעי את חילופי הדברים במלואם עם הנתבע והסתפק בציטוטים חלקיים, תוך הפניה לנספחי התביעה באופן לא רציף. אף ההודעות החלקיות שצורפו לתביעה כלל לא נשאו תאריכים ולא ניתן היה להבין את המארג הכולל של הקשר הדברים ולהבחין בין פוסט עצמאי, פוסט שהוא תגובה לפוסט קודם, או תגובה לפוסטים אחרים. יש בדברים משום הטיה מכוונת, עיוות ואף חוסר תום לב מצד התובע, על-מנת למנוע חשיפה מלאה של העובדות הרלוונטיות. כך גם מנע התובע מהצד שכנגד לדעת בבירור כנגד מה עליו להתגונן. חוסר הבהירות פועל לחובת התובע.

את האמירות בפוסט, אליהן מפנה התובע, יש לבחון על רקע העלאת הפוסט, ההיכרות בין הצדדים, העובדה כי הפוסט של הנתבע היה לאחר פוסט של צד שלישי שפורסם בעמוד הפייסבוק של התובע, אשר ביחס אליו כתב התובע דברים לא מחמיאים בעליל נגד הנתבע עוד קודם, ואל מול הנסיבות החיצוניות הסובבות את הפרסום. הביטוים אינם עולים כדין לשון הרע במובן המצדיק התערבות ביהמ"ש. הביטויים "סוחר סמים", "ביריון רשת", "חתול רחוב", ו"סחר במסווה של גמילות חסדים" אינם ביטויים יפים. הם מכוערים, לא ראויים להיות חלק משיח, ובמידה רבה יש בהם לגרום לאי נוחות ואף לצורת דיבור או התנסחות שאינה מנומסת בין בני אדם ומוטב אלמלא היו עולים על הכתב. ברם, גם אם נניח כי יש לשייך את הביטויים לקטיגורית הקללות והגידופים, הן יימצאו ברף הנמוך ביותר מבחינת חומרתם, שאינם עולים כדי לשון הרע. התובע אישר את גרסת ההגנה לפיה היה לו חלק בלתי מבוטל בהעלאת רף ההתלהטות בין הצדדים.

אין בביטויים שנאמרו, בנסיבות בהן נאמרו, על רקע סכסוך הדדי שהלהיט התובע בעניין שיתוף הפעולה לצורך מתן תרומה למשתמשי קנאביס רפואי, משום לשון הרע. בנסיבות העניין האמרות לא יתפרשו על ידי האדם הסביר כמבטאות אמירות עובדתיות על חייו הפרטיים, תכונותיו, או משלח ידו של התובע. כך הם הדברים גם ביחס לפרסום גזר הדין בעניינו של התובע ופניה לבכיר בחברת הקנאביס. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 7,500 ש"ח.