הבעל לשעבר הציג תמונות אינטימיות של האישה עם אחר, לעיני הוריה (פסק-דין, משפחה פ"ת, השופטת מורן ואלך-ניסן, 10.9.2024):

העובדות: תביעת אישה נגד בעלה לשעבר (האיש) ואחיו (הנתבע 2), לפיצוי מכוח חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע, בשל הצגת תמונות אינטימיות של האישה עם גבר אחר, לעיני הוריה. האישה טענה, בין היתר, כי האיש פרץ לטלפון שלה באמצעות מכשיר טאבלט שהיה בדירת האישה, וגנב תמונות וסרטונים בהם מתועדת האישה במצבים אינטימיים עם אחר. מנגד, הגיש האיש תביעה נגד האישה לפיצוי, שעילתה הגשת תלונות שווא למשטרה בגין אונס ותקיפה.

נפסק: תביעת האיש נדחתה על כל רכיביה. יש לקבל את תביעת האישה, לאחר שהנתבעים פרסמו עליה לשון הרע ופגעו בפרטיותה, ולא עומדות להם הגנות. הצגת התמונות והסרטונים האינטימיים של האישה עם גבר זר לפני הוריה עולה כדי "לשון הרע", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, שכן היא עלולה לגרום להשפלת האישה בעיני הבריות, עשייתה מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם ואף ביזויה בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לה. תמוה כיצד מחד, טוענים הנתבעים כי הפרסום אינו מכפיש, ומאידך מקפידים להדגיש עד כמה היו מעשיה של האישה, שהובאו לידיעת הוריה, מבישים וחמורים. הצגת התמונות והסרטונים לפני הורי האישה, כמו גם הצגתם לפני אחיו של האיש, עולים כדי פרסום לצורך חוק איסור לשון הרע. לא ניתן להכשיר הצגת תמונות אינטימיות של האישה לעיני הוריה כדבר בעל "עניין ציבורי". לנתבעים לא עומדת הגנת האמת בפרסום. מתקיימת החזקה כי הנתבעים עשו את הפרסום שלא בתום -לב. נגרם לאישה נזק חמור ביחסים עם הוריה ואף נזק בלתי הפיך ביחסיה עם אביה. הנתבעים יפצו את התובעת ב-100,000 ש"ח עבור הרכיב של לשון הרע.

האיש הכחיש כי פרץ לטלפון של האישה וטען כי האישה צילמה בטלפון תמונות וסרטונים ובחרה לסנכרן את המידע עם הטאבלט שרכשה לו במתנה. האישה הכחישה את הסנכרון. גרסת האישה מסתברת יותר מגרסת האיש. אין זה סביר כי האישה תבחר מרצונה לסנכרן מידע אינטימי וסודי המצוי בטלפון שלה עם הטאבלט בו משחקים ילדיה, כשם שאין זה סביר כי האיש יצפה בתמונות וסרטונים אינטימיים בטאבלט ואז יותיר את הטאבלט לשימוש הילדים. אין זה סביר כי התמונות והסרטונים פשוט התגלגלו מעצמם לידי האיש, ללא כל פעולה יזומה מצדו. לא ניתן להתעלם מכך שהמכשיר אופס בסמיכות זמנים לגילוי התמונות והסרטונים על-ידי האיש. התובעת הוכיחה את הפגיעה בפרטיותה, הן בדרך השגת התמונות והסרטונים והן לעניין הצגתם לעיני הוריה. אף אם התמונות והסרטונים היו מגיעים כדין לידי האיש, עדיין לא עמדה לנתבעים הזכות לפגוע בצנעת חייה של האישה ולהשפילה מול הוריה. כשם שלא עומדות לנתבעים ההגנות בחוק איסור לשון הרע, כך גם לא עומדות להן אותן ההגנות בחוק הגנת הפרטיות, שכן הנתבעים לא עשו את הפגיעה בתום לב, או שהיה בפגיעה עניין ציבורי המצדיק אותה. הייתה כוונה לפגוע מצד הנתבעים. הנתבעים יפצו את התובעת ב-100,000 ש"ח עבור הרכיב של פגיעה בפרטיות. אין מדובר בכפל פיצוי שכן מדובר בשתי עוולות שונות שביצעו הנתבעים: פרסום לשון הרע על האישה והפרת פרטיותה. הנתבעים יישאו בהוצאות בסך 80,000 ש"ח.