השר לביטחון לאומי יסיר מהרשתות החברתיות סרטוני תעמולה שצילם במשרדו הממשלתי (החלטה, ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג):

העובדות: עתירה לצו מניעה, לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, לאסור על המשיב 1, השר לביטחון לאומי, לצלם סרטוני תעמולת בחירות במשרדו ממשלתי, להפיצם ולהשאירם בחשבונותיו הפרטיים ברשתות החברתיות. השר ומפלגתו טענו כי יש לדחות את העתירה על הסף ולגופה. הצדדים חלוקים בשאלה האם הפרסומים נחשבים לתעמולת בחירות? והאם צילום במשרד ממשלתי נחשב לשימוש בנכסי הציבור לצורך סעיף 2א לחוק.

נפסק: יש לדחות את טענת הסף בדבר פנייה מוקדמת. העותר הראה כי פנה ללשכת השר עצמו ולא רק למשרד לביטחון לאומי. טבוע קושי בכך שמי שאינו משיב כלל לפנייה מוקדמת, טוען לאחר מעשה שיש פגם בתוכנה של הפנייה. יש אף לדחות את טענת הסף בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט, שמהותה האמיתית היא טענת הפליה או מעין "אכיפה בברנית". העותר הוא אדם פרטי וחובת השוויון בנקיטת הליכים משפטיים אינה חלה עליו. לא נטען שגוף ציבורי שלח אותו לעתור כדי להתחמק מחובת השוויון. אפילו היתה חלה עליו חובת שוויון, חיפוש קצר במאגר ההחלטות יראה שהעותר עתר בעבר נגד כמה רשימות ונגד מתמודדים שונים. טענת ההפליה לא הוכחה גם לגופה. 

בהפרסומים מציג השר לציבור הרחב את עמדתו בנושאים שקשורים למשרדו ושנמצאו אותה שעה על סדר היום הציבורי. הוא מציג את עמדתו: בניגוד לעמדת גורמים אחרים במנגנון הממשלתי ולא דווקא את עמדת המדינה, וכן הוא אינו רק מיידע על פעילות משרדו. דומה שכל מטרת הסרטונים היא להציג את עמדתו, ולא את פעילות משרדו. תוכן הפרסום – תכליתו היחידה והעדר תכלית חלופית – מצביע על כך שמדובר בתעמולת בחירות. השר פרסם ביוזמתו את הפרסומים, בחשבונו הפרטי-פוליטי בלבד. מאחר שמדובר בתעמולת בחירות, עליה לעמוד בכללי הדין ואי אפשר לעשותה תוך שימוש בנכסי הציבור.

אין לצלם סרטונים ותמונות של תעמולת בחירות במשרד ממשלתי. שלושת הפרסומים מושא העתירה – יש בהם תעמולת בחירות וצילומים במשרד ממשלתי. יש בפרסומים הפרה של האיסור שבסעיף 2א לחוק. יש להסיר את שלושת הפרסומים מחשבונותיו הפרטיים-פוליטיים של השר. לא ניתן להיעתר לסעד כללי האוסר על השר ומפלגתו לצלם סרטונים במשרדים ממשלתיים ולהפיצם. מדובר בבקשה להנחיה כללית לשמור על הוראות הדין וזהו המובן מאליו. השר והמפלגה יישאו בהוצאות העותר בסך 3,000 ש"ח ובהוצאות היועצת המשפטית לממשלה בסך 3,000 ש"ח.