תביעת לשון הרע בין שני חברים באגודת הסטודנטים של המכללה למנהל (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופט מוטי פירר):

העובדות: התובע והנתבע, סטודנטים למשפטים במכללה למנהל, כיהנו בשעתו בתפקידים שונים באגודת הסטודנטים. המתח הפוליטי ביניהם הפך עם הזמן אישי והם החלו להשמיע דברי ביקורת חריפים זה נגד זה בקבוצת הפייסבוק של המכללה. תחילה דובר על ביקורת הדדית הנוגעת לתחום פעילותם הציבורית, אך הנתבע פרסם נגד התובע פרסומים שיש בהם פגיעה אישית הנוגעת לנאמנותו המינית כלפי אשתו. דקות לאחר מכן הנתבע מחק את הפרסום, אולם השמועה החלה לעשות לה כנפיים. מכאן התביעה.

נפסק: הפרסום הראשון כלל אינו לשון הרע, אלא הודעה קולית פרטית ששלח הנתבע לחברתו באותה עת, שלכל היותר יש בה אמירה כי התובע חרג מנהלי המכללה בכך ששיווק שיעורים פרטיים בתשלום. מדובר במידע הנוגע לתחום פעילותו של הנתבע באגודת הסטודנטים ואין מדובר בתוכן מבזה או משפיל בצורה יוצאת דופן. יש להעדיף את חופש הביטוי באשר לפרסום זה. לעומת זאת, הפרסומים השני והשלישי הם ללא ספק דברי לשון הרע לצורך חוק איסור לשון הרע. הצגת כל אדם, וקל וחומר מי שמכהן בתפקיד רשמי באגודת הסטודנטים, כמי שבוגד באשתו ומקיים יחסי מין עם סטודנטית, במטרה לגייס תמיכה בבחירות לאגודה, יש בה כדי להשפילו ולבזותו בעייני הבריות ולעשותו מטרה לבוז ולעג. 

הפרסומים מצאו ביטוי בקבוצת פייסבוק בה חברים כ-600 סטודנטים במכללה, ועל כן יסוד הפרסום בסעיף 2 לחוק מתקיים אף הוא. משך זמן הפרסום היה אמנם קצר, דקות ספורות, אולם די היה בכך על מנת שמספר חברים יבחינו בכך, יספיקו לבצע צילום מסך ולשלוח לתובע. לפרסומים אלה לא נמצאה הגנה. לא הוכח כי מדובר באמת והגנת תום הלב גם אינה מתקיימת. אין כל יחס סביר או מידתי, או בכלל, בין תוכן הפרסום וחומרתו, לבין המאבק הפוליטי בין הצדדים באגודה.

מדובר בפרסום חמור המטיל כתם מוסרי על התובע בתחום המיני ואף עלול להביא לפירוק משפחתו; הפרסום קשר בין מעשה הבגידה המיני הנזכר לבין מועמדותו של התובע לבחירות באגודה, דבר שיש בו להחריף את הבוז כלפי המעשה; הפרסום נעשה בקבוצה המונה למעלה מ-600 איש; הנתבע הודה כי התכוון לפגוע בתובע, אם כי הוא עצמו נפגע מדברים שכתב התובע נגדו קודם לכן; הנתבע הסיר את התובע מהקבוצה עובר לפרסום ומנע ממנו להגיב או לפעול בזמן אמת נגד הפרסום.

מנגד, מדובר מעשה שנעשה בלהט הרגע, זמן קצר לאחר שהתובע האשים את הנתבע לעיניי חברי הקבוצה בהיותו "שקרן וסכסכן" וכמי שאינו ראוי לכהן כיו"ר בית הספר למשפטים באגודה; אין מדובר בסכסוך נקודתי אלא במערכת יחסים ארוכת חודשים מתישה ורצופה מאבקים, כאשר גם לתובע תרומה ניכרת להחרפת הטון. אין מדובר במסע 'שיימינג' מתמשך ומתוכנן כי אם באירוע בודד וקצר טווח בו פורסם פרסום חמור, הוסר לאחר מספר דקות והוחלף בפרסום שני, ואף הוא הוסר מיד. הנתבע יפצה את התובע ב-40,000 ש"ח ויישא בהוצאות בסך 8,000 ש"ח.