אין לייחס אשם תורם לבעל זכות יוצרים שלא הטביע "סימן מים" על תמונתו (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת עדי ניר בנימיני):

העובדות: התובע, צלם במקצועו, טען כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלו וזכויותיו המוסריות, בצילום של אחת מנקרות ראש הנקרה, לאחר שהציגו את התמונה באתר שלהם על-מנת לפרסם מופע לילי של אהוד בנאי. הנתבעת היא חברה המארגנת טיולים ואירועים ברחבי הארץ, ומפעילת האתר "טיולים ואגדות". הנתבע 2 הוא בעל החברה. הנתבעים טענו, בין היתר, כי התובע מכר את זכויותיו בתמונה, כי צד שלישי הוא זה שהשתמש בתמונה, כי מדובר בשימוש הוגן, ועוד.

נפסק: אין מחלוקת כי התובע צילם ויצר את התמונה. התובע הוא בעל זכות היוצרים בתמונה, לפי סעיף 33(א) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, ולפי סעיף 35(ב) לחוק אם מדובר ביצירה שהוזמנה. התמונה עונה להגדרת יצירה מוגנת ומתקיימים בה מאפייני המקוריות, ההשקעה והיצירתיות כפי שהותוו בפסיקה. הדין מאפשר ביצוען של עסקאות בזכות היוצרים, שהיא נכס סחיר שניתן להעביר ולמכור (לעומת הזכות המוסרית ביצירה, שלה אופי אישי והיא תיוותר בידי היוצר). הנטל להוכחת הטענה כי בעל זכות היוצרים העביר אותה לאחר מוטל על הטוען לכך. הנתבעים לא עמדו בנטל ולא הוכיחו כי התובע העביר את זכות היוצרים לאחר. בהתקשרות מול ראש הנקרה ניתנה לאחרונה זכות שימוש בלבד בתמונה והזכות נותרה של התובע.

גם אם הנתבע לא יזם, בחר והעלה את התמונה בעצמו לאתר, הרי שידע על כך מבעוד מועד והפרסום נעשה במעורבות שלו ובאתר שבשליטתו. אין מדובר במדריך טיולים אנונימי שהעלה מודעה לאתר ללא כל ידיעה או מעורבות שלו. התשתית העובדתית מלמדת על מעורבות של הנתבע 2 בפרסום התמונה. אשר לטענה כי התמונה נשמרה ב"בק-אופיס" ולא הוצגה לציבור, הנתבעים לא צירפו כל ראיה שמבססת טענה זו. התובע צירף לתביעה קישור לעמוד האינטרנט בו בוצע הפרסום המפר, וצילום מסך, ממנו עולה כי המודעה הייתה פתוחה לציבור כולו ולא רק למורשים לכך. גם אם השירות שפורסם לא הוצע בפועל, עצם הפרסום שכולל את התמונה מקדם את אתר הנתבעים ואת כלל השירותים שהוא מציע לציבור הרחב.

התמונה הועלתה לאינטרנט ללא הרשאה של התובע וללא ציון שמו. בכך הופרה זכות היוצרים שלו בדרך של העתקה ובדרך של העמדה לרשות הציבור. אין זה משנה כי התמונה הועתקה מאתר ראש הנקרה ופורסמה במקומות נוספים בעבר. העתקה תהא הפרה גם אם לא נעשתה מהמקור, וגם אם נעשתה מעותק מורשה או מהעתקה מפרה אחרת. אי פרסום שמו של התובע פוגע בזכותו המוסרית. העובדה שצד שלישי טען את התמונה אינה פוטרת את הנתבעים מאחריות להפרה. לא עומדת לנתבעים הגנת מפר תמים, שכן הם אינם טוענים כי סברו שלא קיימת זכות יוצרים ביצירה, אלא שהיא אינה של התובע. אין לייחס אשם תורם לתובע בכך שלא הטביע סימן מים על תמונתו. בעל זכות יוצרים אינו מחויב לנקוט בפעולות מיוחדות להגנה על יצירתו, ועל הציבור מוטלת החובה לכבד את זכויות היוצרים של כל יצירה שמפורסמת. אין לקבל את טענת הנתבעים כי מדובר בשימוש הוגן. הנתבעים יפצו את התובע ב-15,000 ש"ח ויישאו בהוצאות של 10,000 ש"ח.