הוט מובייל התרשלה שוב ושוב כששלחה הודעות לתובעת, ששמה זהה ללקוחה הנכונה של החברה (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט אבי כהן, 16.8.2024):
העובדות: תביעה קטנה שעניינה בהודעות שוטפות ששלחה הנתבעת לתובעת בדוא"ל, במשך קרוב לשנתיים, למרות ניסיונות התובעת לגרום להפסקת שליחתן. ההודעות שנשלחו לא היו מיועדות לתובעת, אלא לאישה אחרת הנושאת במקרה את שם התובעת, והיא שהייתה הלקוחה הנכונה של הנתבעת. הן כללו מסמכי התקשרות, חשבוניות מס ופירוט חיובים שוטפים הכוללים מידע אישי של לקוחת הנתבעת. התביעה ייחסה לנתבעת רשלנות, פגיעה בפרטיות, ועוולה של משלוח ספאם לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982.
נפסק: דין התביעה להתקבל חלקית. המקרה חושף התנהלות בעייתית ומצערת של הנתבעת, גוף עסקי גדול וחשוב בישראל, לו לקוחות רבים, בכך שחדלה באופן בוטה וחוזר כלפי התובעת ובמקום לקחת אחריות על מחדליה ולפצות אותה באופן הולם, בחרה לתקוף את התובעת ולייחס לה, ללא שום הצדקה, התנהגות ומניעים פסולים. די בקיומה של עוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין. הנתבעת התרשלה כלפי התובעת: בכך שמלכתחילה יד עלומה מטעם הנתבעת הזינה בטעות קשה, שהנתבעת לא הסבירה, במחשב הנתבעת את כתובת הדוא"ל של התובעת ככתובת של לקוחה של הנתבעת שאינה התובעת; בכך שהנתבעת שלחה לתובעת חומרים אישיים שאינם מיועדים לה; בכך שהנתבעת לא ביצעה הסרה ותיקון של הדרוש במחשביה ורישומיה בעקבות פנייתה הראשונה של התובעת (מחדל בוטה אף יותר מהמחדל הראשוני); בכך שהנתבעת נמנעה מלהפסיק לשלוח את ההודעות חרף השיחה הראשונה וחרף המצג המרגיע והמטעה שהציג נציג הנתבעת לתובעת; ובכך שהנתבעת כשלה קשות גם כשהתובעת פנתה אליה שוב בדוא"ל.
בשורת מחדלים בוטים אלה של הנתבעת היא ודאי שלא נקטה באמצעים סבירים ומספיקים למנוע את נזקי התובעת, שהתבטאו במטרד ובעוגמת נפש נמשכים מצד גוף גדול ורב כוח, שאף הציג מצג שווא של טיפול בנושא. הנתבעת מקלה ראש בהשלכות מחדליה ואינה מבינה היטב את חומרתן. לכן הנתבעת מרשה לעצמה, באופן לא ראוי, לייחס לתובעת חוסר תום לב ובצע כסף, כשהעובדות מלמדות שהתובעת פעלה, לפחות בתחילת הדרך, כאזרחית למופת. בפניות אלה לא דרשה התובעת כל פיצוי כספי אלא רק להפסיד להטריד אותה, דרישה אנושית לגיטימית, שחבל שהנתבעת לא טיפלה בה ברצינות הראויה. על הנתבעת לפצות את התובעת בסכום של 8,500 ש"ח, הוא סכום הפיצוי שבו נקבה התובעת במכתב ההתראה מטעמה. די בסכום זה בו נקבה התובעת בזמן אמת, שהוא סכום מידתי וראוי.
יש לקבל את טענת הסף של הנתבעת, לפיה לא ניתן לתבוע לפי חוק הגנת הפרטיות, מאחר שהתביעה התיישנה לפי תקופת ההתיישנות המקוצרת בת השנתיים שבסעיף 26 לחוק. אין צורך להכריע בשאלת תחולת סעיף 30א לחוק התקשורת, בנסיבות ובשים לב לכך שההודעות שנשלחו הן חשבוניות מס. המחלוקת היא בשאלה האם ההודעות שנשלחו הן "דבר פרסומת" כמובנו בחוק. מתעוררת שאלה ייחודית נוספת שהיא האם חוק הספאם חל גם כשדבר הפרסומת נשלח בטעות ברורה וגלויה ולכן ממילא ללא כוונת פרסומת. גם בכך אין צורך להכריע.