שיגור מסרים פוליטיים שאינם רלוונטיים לנמען אינו עונה לתכלית הפטור בחוק הספאם (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט גיא הימן, 23.7.2024):
העובדות: הנתבעת היא תנועה חברתית שהתמודדה בהצלחה בבחירות למועצת עיריית אשדוד. בחודשים שקדמו לבחירות לרשויות המקומיות שיגרה הנתבעת, לנמענים הרשומים כפעיליה, מסרונים שנועדו לעודד לתמוך בה בבחירות. מספר הטלפון של אחד מפעילי הנתבעת נרשם במאגריה בספרה שגויה, מה שהוביל לכך שהנתבעת שיגרה לתובעת, תושבת יהוד, 10 הודעות של תעמולת בחירות, לרבות הודעה ברוסית. ההודעות לא כללו מנגנון הסרה או פרטי התקשרות, ופסקו רק עם הגשת התביעה.
נפסק: טענת הנתבעת היא כי היה על התובעת לפנות אליה ללא דיחוי ולבקשה לעצור את משלוח ההודעות. לא זו בלבד שהתובעת לא יכלה, במאמץ סביר, לפנות לאיש, אלא שממילא אין הדין מניח לפתחה כל חובה כזו. לענין הטלת אחריות לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982, אין כוונתו של השולח מעלה או מורידה. 'ספאם' הוא מטרד ממשי. הוא מפריע. הוא מציק. הוא גוזל זמן. הוא חודר אל הפרטיות. הוא מריח מניצול האחר למטרותיך. מובן כי לפי השקפתו, השולח איננו מטריד. הוא מבקש לקדם את עסקיו. מטעם זה בדיוק אין החוק מתעניין בכוונה. באפשרו פיצוי לדוגמה, שאינו תלוי בהוכחת נזק, החוק אינו מתעניין אפילו בתוצאת שליחת דבר הפרסומת. עם זאת, ולהבדיל, לכוונת השולח ולמידת תום-לבו עשויה להיוודע משמעות בשקילת שיעורו הנכון של פיצוי בעקבות הטלת אחריות.
הנתבעת טענה עוד כי החוק פוטר מהוראותיו הודעות מסר פוליטי, לרבות תעמולת בחירות. כך אכן קובע סעיף 30א(א) לחוק. הודעות שיש בהן "תעמולה", כלומר הפצת רעיונות לשם השפעה על הנמען, כפופות להוראות החוק, ובלבד שאין זו תעמולה פוליטית. הודעות מסר פוליטי פטורות. אין ספק כי ההודעות לתובעת היו הודעות מסר פוליטי לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. יש להידרש לפירוש הוראת הפטור לפי תכליתה. החוק מכיר בכך שלא אחת עשויות הודעות, הנשלחות לנמעניהן אף בלי הסכמתם, להשיא תרומה חברתית, שתועלתה גבוהה מהנזק הנגרם לנמען בקבלתן, ולכן יש לאפשרן. דווקא ההכרה בחשיבות הפטור המדובר ובתועלת הגלומה בו, לפי תכליתו האובייקטיבית, מחדדת את הבנת גבולות התחולה של הפטור. שיגור מסרים פוליטיים שאינם, ולא יוכלו, להיות רלוונטיים לנמען, אינו עונה לתכלית פטור זה. אין מדובר ברשימה סגורה או מוחלטת וכל מקרה ייבחן לגופו (לדוגמה, הזמנה להצביע בבחירות הנשלחת לילד קטן).
היכולת להימנע, במאמץ סביר, היא כשלעצמה משתנה חשוב בקביעה אם תועלת הפטור במקרה המסוים רבה מן הנזק שבהחלתו. אין הצדקה, וגם תכלית החוק אינה תומכת בכך, ששולח ישוחרר מכל מאמץ למנוע הטרדה שאין בה כל תועלת לנמען או לציבור. שליחת הודעות המזמינות תמיכה בסיעה מאשדוד, לנמענת שאינה זכאית לבחור באשדוד, אינה מקיימת את תכלית הפטור. המאמץ, שאילו השקיעה הנתבעת, יכל למנוע את שליחת ההודעות לתובעת, אינו כבד. גם מנגנון "הסר" יכל לעזור, אם כי הנתבעת לא התרשלה בכך שלפי עצת יועציה המשפטיים ולפי תוכן ההודעות, היא לא הוסיפה מנגנון כזה להודעותיה. הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק ויש למצוא אותה אחראית לשיגור הודעות "ספאם" לתובעת.
המקרה אינו חמור. מקור ההודעות היה בשגיאה ולא בפעולה מכוונת או, אפילו, באדישות לפגיעה בנמענת. הנתבעת תפצה את התובעת ב-250 ש"ח לכל הודעה וסה"כ 2,500 ש"ח והוצאות בסך 1,000 ש"ח.